ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שישי, 3 במאי, 2013
ע"י מירב
ע"י מירב
לא התכוונתי לעשות את זה, אבל נכנעתי לגל ביקורות הנוסטלגיה ששטף את האתר והחלטתי לכתוב גם אני על אחד מספריה של דבורה עומר. הגל הזה מזכיר את מה שקורה ברדיו וברשתות החברתיות כל פעם שנפטר אמן מוכר: משפטי ההערכה, זיכרונות, אינספור שירים וקטעים שביום יום כמעט אין למצוא אותם מושמעים. לפעמים זה נראה קצת מגוחך, כשכולם נזכרים רק כשהאדם מת, אבל יש בזה משהו נוגע ללב. ובכלל, אני ממילא תמיד בנוסטלגיה ומבחינתי הכל כאן ועכשיו.
כבר יצא לי לכתוב פה, בביקורות ובתגובות, על אהבתי הגדולה לספרות נוער, אבל יתכן שצריך להתחיל קצת קודם:
כיתה ג', אני בת 8, לא מסתדרת בבית ספר וכבר שנתיים קוראת ללא הפסקה. בספריה העירונית הספקתי כבר להתאהב באן שרלי (היא צריכה לקבל ביקורת משל עצמה פעם) ובספריית בית הספר קראתי את כל מה שיש: את 50 הג'ינג'ים, את אריך קסטנר, את לסי חוזרת הביתה ועוד רבים אחרים. ברגעי משבר פניתי אפילו לעמודים המצוירים של האנציקלופדיות ולמדתי בע"פ את "מדריך היונקים בארץ ישראל" ומה ההבדל בין נמר לטיגריס. האמת היא שמדובר היה בתקופה מדכאת למדי, אבל אחרי שעברתי בית ספר הזיכרונות העצובים התעמעמו ונשארה בעיקר חווית קריאה שהמשיכה הלאה.
אחד הספרים שזכורים לי במיוחד מאז הוא הספר הזה, בעל השם הארוך והבלתי זכיר שעד שנתקלתי בו פה לא הצלחתי לשחזר. מדובר בסיפור קטן ונחמד על ילדה שנשלחת לקיבוץ זר, וכשהיא שוכבת בודדה במיטה פוגשת גמד שלוקח אותה להרפתקה לילית בחלל עד לחזרתם הבטוחה ארצה. בין השאר היא מכושפת כך שתהפוך לחתול, מנסה ליצור קשר עם אביה שבמילואים ועוד דברים מסוג זה שלצערי אני לא זוכרת. הספר עשה עלי רושם כה עז שניסיתי לכתוב לו סיפור המשך שממנו אני זוכרת בעיקר את המשפטים הראשונים ולצערי לא מוצאת במגירות.
לפני כשבועיים נתקלתי בו שוב, בספריה שאני עובדת בה, בערימת הספרים למיחזור. לא לקחתי אותו אלי אבל רק מראה העטיפה שימח אותי, ואם הוא הצליח לעשות את כל זה אחרי 13 שנה זה לא מעט. אולי אין פה הרבה עם דבורה עומר, אבל אאמץ את גישתו של אלון שהעיקר הוא מה שמתרחש בין הספר לבין הילד. בשביל מה יש ספרים, וספרי ילדים וסופרות ילדים אם לא בשביל הרגעים האלה, בגיל 8 ובגיל 21 ומקווה שעוד אחר כך בשבילי ובשביל מה שדבורה עומר ידעה לעשות.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
שין שין
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
יפה. אהבתי מאוד!
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
מירב - הכתיבה לא התחילה פה כגל נוסטלגי ,אלא בעקבות פנייתה של נצחיה לכתוב ביקורות על ספרי
של דבורה כעומר כמחווה -לרגל מותה .
וכמובן שמי שכותב עליהם זה בהכרח מתקשר עם ילדות ,נעורים ונוסטלגיה .באשר לביקורתך - אין ספק שכל ספר שלה נגע בילד או ילדה באופן האחר . אהבתי את הביקורת . |
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
כתבת מאוד יפה ומרגש.
עצוב לשמוע שלא הסתדרת בבית הספר, אבל יפה שהיה לך מפלט בספרים.
והיזמה היא שלי (קצת בעקבות הצעה של אלון דה אלפרט בשבועות קודמים) לכתוב סקירות כמחווה לסופרת פוריה ומוצלחת, שספריה קצת נדחקו לפינה בשנים האחרונות. אז לזכרה יפה בעיני להוציא אותם מקרן הזווית, לנשוף מעליהם את האבק ולרענן את הזכרונות קצת. |
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
מרגש.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת