ביקורת ספרותית על סאלי לוקהארט #1 - מסתרי אבן האודם - סאלי לוקהארט #1 מאת פיליפ פולמן
ספר טוב

---

איי שם בתחילת השבוע קיבלתי הזדמנות יקרה מפז; להציץ אל מדף ספרים של קוראת ולבחור שלושה ספרים שביום רביעי יגיעו היישר אליי. כמובן שגם היא עשתה ההפך.
הראשון היה "מלאך מכני"; סדרת ההמשך של "בני הנפילים" - "מכשירי התופת". השני היה "סבריאל", ספר שהתחלתי לקרוא לפני שעה לערך וגיליתי שהוא מושלם מתחילתו. והשלישי, הלוא הוא "סאלי לוקהארט".
ביום רביעי נפגשתי עם ג'ן והוני רוז, וג'ן נתנה לידיי את "סבריאל" ו"סאלי לוקהארט" ולא הניחה לי לקחת את "מלאך מכני", מבחינות סחיטה כלשהן, אבל זה כבר עניין אחר (לפרוטוקול, "מלאך מכני" היה הראשון שקראתי מבין השלושה).

בספר פגשתי לראשונה בביקורת של טליה/ליילק, מן הסתם הכתיבה המופלאה של טליה והעובדה שלספר אפילו לא נראתה עטיפה או תקציר סקרנה אותי לחלוטין.
במבט אחורה, הוא סקרן אותי אז הרבה יותר מאשר עכשיו; למרות ששכך איי שם בנבכי זיכרוני והופיע שוב רק שבדקתי על "סאלי לוקהארט" וראיתי את הביקורת של טליה שהעלתה זיכרונות ישנים.
וכן, חבריי, באמת נפגשתי עם איזה חצי אתר. וכל מי שפגשתי עד עכשיו לא פדופיל! D: (האומנם?*_*)

במבט ראשון, הכריכה עצמה לא משהו.
צריך להיות אידיוט כדי לא להבין שסאלי לוקהארט על העטיפה. ולכן זה הרס לחלוטין את הדמיון שלי לגביה. דמיינתי אותה יפה יותר. הרבה יותר. ולכן הדמיון שלי התנפץ מאיליו כשראיתי את הקמטים מתחת לעיניה, הסומק המוגזם, והשיער המידלדל וחסר הנפח. משהו שנגד לחלוטין את התקציר, והספר עצמו. כי סאלי הייתה אמורה להיות יפה.
אוקיי, העטיפה לא משכה את העין. אבל התקציר כן. תקצירנים טובים מעידים על ספר טוב, לא? P:
התקציר עצמו מאוד מושך. למרות שהוא נסגר בשלוש נקודות (דברים שנסגרים בשלוש נקודות מחרפנים אותי. כאילו מישהו מתבאס או יורד עליי או משהו. לא יודעת), וזאת תופעה בשם עצמו.
ושלא נדבר על הציטוט שהופיע למעלה. דבר שאני חייבת לפתוח בשבילו פסקה חדשה, כי הוא גאוני.

"היא הייתה בת שש-עשרה לערך, לבדה, ויפה באופן מיוחד... שמה היה סאלי לוקהארט, ובתוך חמש-עשרה דקות היא תהרוג מישהו."
אירועי הספר מתרחשים באנגליה, שנת 1872. סאלי לוקהארט, יתומה מאם וממש לפני תחילת אירועי הספר גם מאב, מתחילה בחיפושים אחרי תעלומה שמגיעה לידיה. ולא במקרה.
סאלי מתוודעת לעולם אפל שנחשף בפניה אי שם בלונדון הוויקטוריאנית. היא מגלה חברים חדשים ופותחת בחיים חדשים בזמן המצוד כנגד הזמן על אבן אודם ולמרות הכל, גם מורפיום קשור לעניין ולזהותה האמיתית.
גיבורת הספר עוברת טלאים והופכת עולמות כדי לגלות את סיבת - הספק הרג ספק רצח - האמיתית של אביה. ובחיפושים נואשים אחרי אבן אודם אחת שמעמידה אותה, את חבריה, ואנשים בסביבה בסכנה.

הממ.
הספר הזה מאוד נחמד. אני יודעת שעד עכשיו סיפרתי עליו בצורה כזאת שתחשבו שזה אחד הספרים הטובים שקראתי. אבל הוא - לדעתי לפחות - הטוב פחות מבין השלושה שלקחתי מג'ן.
הוא פשוט נחמד. ככה אפשר לסכם אותו. הדמויות נחמדות; סדר האירועים נחמד; הרעיון נחמד; הכל נחמד.
אבל זה עדיף פי כמה מעוד ביקורת לא מרוצה וקוטלת. ונראה לי שג'ן הייתה תולה אותי אם זאת הייתה ביקורת קוטלת. מי יודע.
הספר עצמו קצת ילדותי, אבל מאוד מאוד חמוד (כבר אמרתי נחמד?).

וזהו זה. אין לי באמת תלונות על הספר הזה. הוא "לא מלהיב יותר מידי" - לדברי טליה. ולא וואו אחד גדול. אבל בהחלט ספר שאפשר להעביר איתו את הזמן בכיף.
נתתי לספרים טובים וגרועים ממנו ארבעה כוכבים; והוא בהחלט מספק את הצרכים כמעט עד הסוף. למרות שלעיתים מצאתי את עצמי מרחפת עת קריאה וחושבת על דברים רחוקים עשרות מונים מהעלילה עצמה, ושלא נדבר על סאלי.

אז בסופו של דבר, תקראו אם אין לכם משהו יותר טוב. אני לא חושבת שכדאי לקנות אותו (אהמג'ןאהמ), כי הוא פשוט נחמד ותו לא. לא מספק יותר מידי.
(:

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על סאלי לוקהארט #1 - מסתרי אבן האודם - סאלי לוקהארט #1