ביקורת ספרותית על אנקת גבהים [1990] מאת אמילי ברונטה
ספר מעולה

---

ספר מעולה!
יש בו את כל המרכיבים לספר קלאסי בז'אנר של מתח.
הספר מותח, אפל,גותי,קודר ול משאיר לקורא רגע אחד של שלווה.
אחד הספרים העמוקים שקראתי(:
קתי והית'קליף הן דמויות עמוקות בעיניי,למרות (ואולי בזכות) האובססיה שלהם אחד כלפיי השני.לי באופן אישי הית'קליף הוא אחת הדמויות האהובות עליי בין כל הספרים שקראתי.האמת שהוא גרם לי לחוש כלפיו סוג של חמלה אליו,כי לדעתי הוא ניהיה כ"כ מרושע ונוטר טינה כלפיי העולם בגלל שהחיים היו אכזריים כלפיו.
קתי אמנם פחות עמוקה מהית'קליף,ובכל זאת היה בה משהו עמוק.
היא בעצם הייתה חצויה בין אדגר לינטון(כלומר חיי נוחיות-מבחינה גשמית.אולי אפילו סוג של יציבות נפשית)לבין הית'קליף(אמנם לא מובטח לה חיי נוחיות,הן מבחינה חומרית והן מבחינת הייציבות הנפשית.ואולי,כמו שהמתרגם/מת כתב/ה,להמשיך להיאחז בילדות שלה,ולסרב להתבגר).

אני שאלתי את המורה שלי לספרות עם ילמדו אותנו על "אנקת גבהים",אבל המורה שלי אמרה שזה רק ל-5 יחידות בספרות....
זה נורא חבל כי לדעתי זה אחד הספרים הכי מרתקים,מותחים ועמוקים שנתקלתי בהם(שוב,זאת כבר דעתי האישית,
ומצד שני,אולי הוא לא מתאים לכל אחד).
אני עדיין אומרת שזה ספר חובה ואני ממליצה עליו בחום.

» ביקורות נוספות של שרון
» ביקורות נוספות על אנקת גבהים [1990]