הביקורת נכתבה ביום שבת, 10 ביוני, 2017
ע"י שרון
ע"י שרון
אז האמת שקראתי את הספר הזה לפני כמה חודשים, אולי כמעט חצי שנה.
לא היו לי ספרים או זמן בחיפוש אחרי ספר, ומישהי שהייתה איתי בחדר בבסיס, השאילה לי את הספר, כי באותו הסופ"ש סגרתי בבסס ורציתי ספר כפרטנר להעביר איתו את הזמן בבסיס.
אז התחלתי לקרוא:
"אוליביה היא חברותית, חכמה ומצחיקה.
למרות כל אלה, היא חסרת ביטחון עד כאב בכל הנוגע ליחסים עם גברים.
כשהיא עוברת להתגורר באדינבורו יש לה הזדמנות להתחיל מחדש, ולאחר שהיא פוגשת בסטודנט מושך,
היא מחליטה לקחת אותה בשתי ידיים ולהתגבר על החרדות שלה.
נייט סויר הוא חתיך מהמם שלא נקשר לאף אחת, אבל לחבריו הטובים הוא נאמן מאין כמוהו.
כשהוא שומע מאוליביה על ביישנותה וחוסר ניסיונה, הוא עושה מה שחברים טובים אמורים לעשות ומציע לה את עזרתו:
הוא ייתן לה שיעורים באמנות הפיתוי כדי שתוכל להרגיש בטוחה במיניות שלה.
מהר מאוד הופכים השיעורים הידידותיים לרומן לוהט,
אבל כשאוליביה מפסיקה להדחיק את תחושותיה ביחס לנייט,
עברו והפחד שלו ממחויבות מותירים אותה שבורת לב.
כשנייט מתעשת סוף סוף, אוליביה לא רוצה אפילו לראותו.
עכשיו תורו להתאמץ כדי לזכות בה מחדש, ולא - יאבד לנצח את חברתו הטובה ביותר ואת אהבת חייו."
אז מעבר לתקציר מספיילר, אפילו אם העלילה צפויה, יש לי אמנם ביקורת על דברים שקורים בספר.
מה הפריע לי בספר ובז'אנר הזה בכלל?:
-בעיקר זה שכמעט תמיד הדמות הראשית(הנשית) בז'אנר הזה היא חסרת ביטחון ביחס למיניות שלה ושהיא צריכה גבר בשביל זה
-שכמעט תמיד לבחור יש ניסיון בכל תחום המיניות, והוא בעל עבר אפל/אקסית מיתולוגית
-היא כ"כ בתולית מחשבתית
-שהוא תמיד זה שממש מפחד ממחויבות.
-שרק אחרי שהם שוכבים הוא מבין שיש לו רגשות כלפייה.
-שהם אובססיבים, והחיים שלהם תלויים אחד בשני(זכור לי פשוט שנייט בשלב מסויים אומר לאוליביה שתגיד לו שהיא שלו ורק שלו-ורק אז הוא ייתן לה לגמור)
-שתמיד נותנים סיבות מופרכות או מחופפות למאיפה הסריטות של הדמויות נובעות.
אבל אני חייבת להודות שלמרות כל זה, היו גם דברים חיוביים בספר.
-הוא היה כתוב טוב, השפה לא הייתה פשוטה מידיי אבל גם לא מורכבת- יומיומית.
-אפילו שמערכת היחסים בין אוליביה ונייט לקטה בסעיפים שציינתי, אוליביה עדיין הייתה דמות עם דיי הרבה ביטחון בתחומים אחרים.
-הרגיש שלנייט באמת אכפת גם מהרצונות והרגשות של אוליביה , ואפילו שהוא דמות עם המון אישיוז, הוא דיי הקסים אותי באישיות.
אני כן ממליצה על הספר כי היו בו קטעים שנכתבו טוב, והדמויות סה"כ כן סימפטיות וקל לחבב אותן.
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
שרון
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
האמת שכתבתי. ואז קלטתי שהיית סרקסטית
אז לא ככ ידעתי מה לומר
*מסמיקה* |
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
שרוני, אפרתי אפילו לא נתנה לך לייק והיא בכל זאת מקבלת התייחסות אישית מפרגנת. נעלבתי.
אני בכל זאת אלך להתנחם בזרועותיו של נייט סוייר החתיך המהמם. רק תזכירי לי איפה זה יוצא בדיוק? |
|
שרון
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
אפרתי, הרגת(:
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
אבל לא נראה לי שנייט סוייר יהיה בקטע שלי.
וחוץ מזה, אני לא מוכנה להיות הריבאונד של מי שאוליביה דחתה אותו. |
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
שונרא, הייתי מצפה ממך דווקא לברר את הכתובת המדוייקת בגלל שנייט סוייר הוא כזה חתיך הורס
במיוחד שכתוב בפירוש בסוף הביקורת, שלמרות שיש לו הרבה אישיוז הוא די מקסים! לדעתי הוא ממש מקסים! ואם אוליביה דחתה אותו זו ההזדמנות שלך.
נראה לי שסמנתה יאנג היא החמישים גוונים של שטויות מחורטטות. |
|
שרון
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
לא הבנתי אם זה מתרחש בסמטת ג'מייקה או ברח' דבלין או שזו סמטה שמתפצלת מהרחוב.
מאוד חשוב לדעת מה הכתובת מדויקת לפני שמתחילים לקרוא כדי לא ללכת לאיבוד בעיר זרה שטיפוסים מהסוג של נייט סוייר מסתובבים בה. |
4 הקוראים שאהבו את הביקורת