ביקורת ספרותית על ילדת כוכבים מאת ג'רי ספינלי

---

" איך זה שכוכב אחד לבד מעז.
איך הוא מעז, למען השם.
כוכב אחד לבד.
אני לא הייתי מעז.
ואני, בעצם, לא לבד."

אני חושבת שבהרבה מצבים אנחנו נמצאים במקום של דובר השיר.
ההליכה עם הזרם.
כולנו רוצים להיות שייכים למשהו.
והמון פעמים, למרות שאנחנו מוצאים בעצמנו ייחוד, אנחנו בסופו של דבר כמו כולם. עושים הרבה דברים כמו כולם. ולפעמים מרוב שאנחנו מנסים להבליט את הייחוד שבנו אבל להיות כמו כולם, אנחנו הולכים קצת לאיבוד, ולא ברור מי זה האני האמתי.
רק מעטים יצליחו באמת להראות, להעז בלי לתת באמת דין וחשבון.
ואולי הם לא בהכרח יעשו את זה מתוך אינטרסים אישיים. אולי כי פשוט הם באמת מאמינים במה שהם מייצגים. מוכנים לשלם מחירים בשביל לעשות את הדבר הנכון, והאמת שלהם.


תקציר:

"היא היתה חמקמקה. היא היתה הניחוח הקלוש של פרח הקקטוס, הצללית המרפרפת של תנשמת. לא ידענו איך לאכול אותה. במחשבותינו ניסינו להצמיד אותה אל לוח השעם כמו פרפר, אך הסיכה פשוט עברה דרכה והיא עפה לה.

כולם בבית הספר התיכון מיקה מוקסמים מילדת-כוכבים. בהתחלה. אך אז הם פונים כנגדה. וליאו, נואש מאהבה, מאיץ בה להפוך לדבר היחיד שיכול להרוס אותה: נורמלית.

ילדת-כוכבים תר אחר שאלות של נאמנות האדם לחבריו ולעצמו ומניח לקוראים לגבש את תשובותיהם בעצמם."


הספר "ילדת כוכבים" מתעסק בשאלות פילוסופיות על החברות , ואמונות. ובכלל, השאלה שעלתה לי בראש הייתה האם יצר האדם רע מנעוריו, או שאנחנו נולדים טובים ומשהו בדרך "מקלקל" אותנו? והאם זה משהו שיכול להשתנות?(התשובה לשאלה הזאת, אגב, היא מבחינתי כן) .

אחרי שקראתי את הספר הזה, אני מרגישה שהאמונה שלי בצד הטוב שבאנשים דווקא גדלה.
כי לבחור להיות אדיש, ללכת רק לפי מה שכולם עושים או אומרים ולראות רק איך זה משרת את האינטרסים האישיים שלי זה קל. הבחירה בלהיות מודע לסביבה, לגלות רגישות, לעזור- אפילו בסתם להגיד שלום ולשאול מה נשמע- זו החוכמה האמתית.
כי השינויים האמתיים באים מתוך הדברים הקטנים.

» ביקורות נוספות של שרון
» ביקורות נוספות על ילדת כוכבים