![אנקת גבהים [1990] - אמילי ברונטה](/100x154/bookimages/covers0/2386.jpg "אנקת גבהים [1990] - אמילי ברונטה")
ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 28 בפברואר, 2012
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
הסופרת התקשתה למצוא מו"ל שיוציא את ספרה לאור. הפיתרון שמצאה - שם עט של גבר. כי "לא מתקבל על הדעת" שאשה תהיה חתומה על ספר חסר כל עדינות ועם תאורי אלימות בוטים כאלה. הספר יצא לדרכו, מתקבל ע"י חלק מקוראיו באופן צונן עד מקפיא (חלק מהגישה הזו תוכלו לראות גם עכשיו אם תעיינו בביקורות על הספר). הסופרת הלכה לעולמה ב1848, שנה לאחר שיצא לאור. לקח זמן עד שחלק מקוראיו של הספר התחילו להבין שהוא אינו "ספרות קלוקלת" אלא הדבר האמיתי. לקח עוד זמן ובמירוץ בינו לבין ספרה של שארלוט - ג'יין אייר - התחילו להראות סימני שיוויון ואף מהפך.
הסיפור מוכר לכולם - ילד שנאסף ברחובות ואומץ ע"י בעל אחוזה כפרי, זוכה להתייחסות מחפירה עד מתעללת מכל סביבתו, למעט הבת הצעירה קתי. שני הילדים גדלים לאהוב בעוצמה, אך הנערה בוחרת להינשא לאדם מכובד, והתוצאה - אסון לכולם.
אף אחת מהדמויות בספר אינה חביבה: הסופרת מצליפה בזעם בכל ברואיה: היתקליף הוא אכזר, שהצורך שלו בנקמה אינו פוסח על איש ממעליביו בעבר, קתי היא נרקיסיסטית מפונקת גחמנית ומרוכזת בעצמה. הינדלי מתאכזר לחלשים, חלש אופי, שמאשים את כולם פרט לעצמו בנפילתו. אדגר לינטון זוכה לבוזה של הסופרת בגלל עדינותו היתרה - רכרוכיות בלתי גברית. הסערה שברונטה גורמת כשהיא משסה את דמויותיה אחת בשנייה יוצרת סיפור מעניין להפליא ודמויות בנויות היטב ולמרות הטרוף - אמינות.
ברונטה אחת מחמשת ילדיו של כומר במחוז יורקשייר הכפרי, כתבה ספר שהצליח לאבחן דמויות בעלות מניעים פסיכולוגיים רבי עוצמה, הרבה לפני שפרויד החל לנסח את משנתו. אי אפשר להחליט מי "טוב" ומי "רע" בסיפור והגיבורה הראשית היא האהבה - קשה ומרה, ללא נחמה או מימוש. לא פלא שהספר הוגדר כאחד מסיפורי האהבה הגדולים של כל הזמנים. התרגום הזה - של אהרן אמיר - קולח וקל לקריאה. לדעתי הספר מעניין, ממוקד, מספר סיפור מורכב, וכדאי להתגבר על האנאכרוניזם הקל כדי לגלות סיפור שהטרוף והאובססיה הם חלק מאנושיותו.
*
32 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
תודה על האזהרה לגבי תרגום של אהרן אמיר.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, שרוני!
הוא בודאי יותר אפל מ"ג'יין אייר" שגם הוא אפל מספיק...וצדקנות והתחסדות היו ה"בון טון" של אותה תקופה, כמו הישירות היום...
|
|
|
שרון
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מעולה (:
אני ממש אוהבת את הספר,ולדעתי אנקת גבהים יותר טוב,מעניין ועמוק מג'יין אייר(אבל על טעם וריח....).
הית'קליף הוא באמת אחת הדמויות הכי טובות בספר(מבחינת המורכבות שלו). האמת שאני יותר חיבבתי את קתי מאשר את קתרין הבת.אולי כי איכשהו למרות שקתרין הייתה מגעילה להרטון,היא הוצגה בפי נלי(עוד דמות שפחות אהבתי,בגלל צדקנות והיתחסדות יתר)כמלאכית קטנה,טהורה ומקסימה. אבל אני חושבת שהיית צריכה לכתוב גם על איזבלה.גם עליה ברונטה מטיחה ביקורת קשה. (: |
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
תודה, גלית!
בעבר לא אהבתי אותו. לקח לי זמן וכמה קריאות עד שהתחלתי להבין אותו.
|
|
|
גלית
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
נורא לא אהבתי את הספר
לא מתחברת.אבל הבקורת ממש מענינת,אולי אנסה שוב.
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
תודה יערה טל.
הספר גורם לרגשות עזים (גם כלפיו) בעיקר בגלל איפיון הדמויות החד משמעי (הכל בעיקר שחור, קצת לבן מבצבץ פה ושם...)
לגבי העיבוד הקולנועי - אחפש אותו. אלה שראיתי לא מצליחים להתקרב לסיפור. |
|
|
יערה טל
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
אנקת גבהים
אחד מהספרים הקרובים לליבי, דווקא בגלל האהבה הקשה הזו והדמויות המרות. העיבוד הקולנועי החדש שהוקרן בפתיחת פסטיבל הקולנוע האנגלי בסינמטקים מצויין ומצליח להעביר את הרגשות הסוערים והשתיקה הקשה בצל הרוחות והביצות. גם השיר של קיית בוש מיתולוגי ומוסיף ליצירה את הגוון של התחינה
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
cujo :
הספר הראשון (פרשת ג'יין אייר) מחכה לי על המדף. נראה לי אחרי הערתך שהוא יהיה הבא בתור...
|
|
|
cujo
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
בנימה אחרת
בספר השלישי של פרשת גין אייר ( the well of lost plots ) טרזדיי נקסט עושה טיפול משפחתי לדמויות של אנקת גבהים - מטורף ומצחיק - זה מה שגרם לי לקרוא את אנקת גבהים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, עולם-נפלא-נורא!
כן, יכול להיות שזו הסיבה לצורך בשם עט. אבל זה היה מקובל אז שסופרות מתחבאות מאחורי שמות גבריים לצורך קידום מכירות הספר. (היו אז אנשים שזילזלו ביכולת של נשים לספר סיפור...)
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, cujo !
הוא באמת מפתיע בהתחשב בתקופה בה נכתב ובקודים שהיו נהוגים אז לגבי יחסים בין המינים (דיקלום פואמות אהבה ונימוסים קפדניים)אפשר להתחבר לדמויות אבל, כנראה, לא לאהוב אותן...
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מעולה
בתור בתו של כומר, הייתה לה אולי סיבה נוספת להסתתר מאחורי פסבדונים.
|
|
|
cujo
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מצויינת
כתובה ברוח הספר :) אותי הספר הפתיע- לא איך שתיארתי שקלאסיקה של סיפור אהבה תהיה כתובה. היה לי קשה עם חוסר היכולת להתחבר לדמויות אבל אם אני זוכר נכון בסוף יש אהבה שכן מלבלבת .
|
32 הקוראים שאהבו את הביקורת
