ביקורת ספרותית על רובי מאת וי.ס. אנדרוס

---

"כשאת אומרת "לא", למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת, כשאת אומרת "לא"?
האם ה"לא" הוא "לא" - ובאמת
אולי הוא רק "אולי, אך לא כעת",
או שה"לא" הוא רק "עוד לא"
אולי הוא "או", אולי הוא "בוא"
כי את אומרת "לא" כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן".

כשאת אומרת "לא" אני כבר לא יודע
מבולבל ומשתגע כשאת אומרת "לא"
כי אם אומר: "היא לא רוצה ממש"
אולי מחר תכריזי: "הוא חלש!"
"זה גבר זה? זה סתם קטין -
שומע לא - ומאמין".
ואם אלך אולי תאמרי "חבל"
אם אשאר אולי תגידי: "מנוול".

כשהיא אומרת "לא" למה היא מתכוונת?
למה היא מתכוונת כשהיא אומרת "לא"?
האם זה "לא" כזה מוחלט
או שה"לא" הוא רק זמני בלבד,
אולי הוא "טוב, אך לא עכשיו"
אולי זהו בעצם "נו"
אך אם היו אומרים רק "לא" ו"כן"
אז מה בכלל היה נשאר פה מעניין...

כשאת אומרת "לא" למה את מתכוונת?
למה את מתחננת כשאת אומרת "לא"?
כי אם אינך רוצה בכלל בכלל
הגידי לי "סתלק כבר וחסל!"
תגידי "די" או: "עוף מפה"
רק אל נא, אל תגידי "לא"
כי את אומרת "לא" כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן".


**********


לפני כמעט חודש הייתה את צעדת השרמוטות.
לי לא יצא ללכת, אבל חברות שלי הלכו.
הן סיפרו על כמה משמעותי זה היה, על כמות האנשים, מי הגיע...
כמה ימים אחרי השיחה על זה, הייתה לי שיחה אחרת עם מישהי על מיניות, ובכללי כל מיניי התנסויות כאלו ואחרות.
ואז העלתי נושא שממש הטריד אותי המון זמן.

בחטיבה ממש אהבתי את וי.סי. אנדרוס. קראתי כמעט את כל הספרים שלה, אבל בשלב מסויים תמיד הרגשתי מן אי נוחות שכזו, כשזה הגיע לקטעים המיניים. וזה קרה בעיקר בספר הזה. לא ידעתי אז לתת לזה שם במוחי התמים והילדותי. כמעט בכל הספרים שלה, אם לא בכולם, יש שלב כלשהו שהגבר-מושא אהבתה של הגיבורה- לוחץ על האקט המלא של קיום יחסי מין.
הגיבורה בד"כ לא בטוחה אם היא רוצה. אבל לבסוף זה כמעט תמיד קורה. עכשיו, הקורא המצוי יכול לפרש את זה לכיוון ה"רוצה אבל פוחדת", עושה טיזינג, אולי לא רוצה, וכו.
מה שכ"כ מפריע לי, זה שכשהגיבורה לא רוצה שהאקט ייקרה, היא בסוף לאחר האקט אומרת לבחור שבעצם היא רצתה את זה כל הזמן, רק כדיי שהבחור לא יצא רע בסיפור.


זה מתבטא גם בהמון דברים אחרים בלי קשר לספר הזה.
כמו סיפורי אונס, שיש אמירות הזויות וסתומות שהקורבן "ביקשה את זה", ושהיא מתלבשת ככה, למה היא ציפתה?
וזו תפיסה כ"כ מעוותת, וכ"כ כואב לי שאנשים עדיין נמצאים בה.
או אם ניקח את זה לחיי היומיום, אני חושבת שאנחנו צריכות וצריכים לשאול את עצמנו כמה מהדברים שאנחנו עושים כדיי לרצות ולשמח את בן/בת הזוג שלנו עלולים לבוא גם על חשבוננו ברמה שזה כבר עלול לפגוע...



אז החלטתי הפעם לנצל את הפורמט הזה לביקורת מסוג שונה. אני לא אבקר את העלילה או את ההיגיון בה, אלא אדבר על הנושא הזה שממש הטריד אותי בעיקר ביחס לספר הזה ספציפית, ולכל הספרים של הגברת אנדרוס ככלל.וזה סיפור ה"לא".

אני רוצה להגיד לכם ולכן, שאם בניי/בנות הזוג שלכם לא אמרו או הראו כן בצורה מפורשת, והם מהססים/מהססות לגביי דברים, אז אל תלחצו.גלו הבנה ואהדה. כנראה הסיטואציה לא נוחה ומתאימה לצד השני. כנראה שזה לא צריך לקרות. עכשיו או בכלל.
כמו שאתם ואתן לא הייתם רוצים שיעמידו אתכם במצב לא נוח, ופגיע ככה גם הצד השני.



*****

כשהיא אומרת "לא" לזה היא מתכוונת,
לזה היא מתכוונת כשהיא אומרת "לא".
לכן ה"לא" שלה סופי, מוחלט,
רק היא קובעת, לא שום בית משפט,
אז תהיה לי תרנגול
ואל תהיה חכם גדול.
היא לא רומזת "כן", או "אולי" או "בוא",
כשהיא אומרת "לא", היא מתכוונת "לא!"

» ביקורות נוספות של שרון
» ביקורות נוספות על רובי