ביקורת ספרותית על שהות - הזאבים של גרייס #2 מאת מגי סטיווטר
ספר טוב

---

לאבד את עצמך.
איך אנשים מאבדים את עצמם? יש הרבה דרכים לגרום לזה לקרות.
אתה יכול להשתגע, אתה יכול להשתנות מנטלית, אתה יכול להתכנס באבל סופני או לקפוץ פתאום לתוך אושר לא אופייני, אתה יכול להסתכל במראה וכבר לא להכיר את מה שאתה רואה.
אבל ההשתנות הזאת היא תוצר... של משהו שאנחנו עשינו. קבר שכרינו לעצמינו. אפשר להשתגע - כי שיגענו את עצמינו, או שנתנו למשהו לשגע אותנו. אפשר להשתנות מנטלית - כי אנשים משתנים, והכל תוצר של דברים שאנחנו עושים ופועלים לפיהם. אפשר להתכנס באבל או להיות מאושרים - כי זאת החלטה שלנו.. אפשר לא להכיר את עצמינו כשאנחנו מסתכלים במראה - אבל זאת ההחלטה שלנו אם נהיה מוכרים לעצמינו או לא.
אתם יודעים מה קורה שאדם מאבד את עצמו?
זה מעיק. זה פשוט מעיק, לא משנה כמה שמח אתה מתיימר להיות.

בספר הזה גרייס מאבדת את עצמה אבל שותקת על כל מה שעובר עלייה. שומרת הכל בפנים. נותנת לעצמה להשתנות.
לאבד את עצמה פיזית, אחיזה במי שהיא באמת. וגם מבפנים ההשתנות מכה והיא לא אותה ילדה שהכרנו בספר הקודם. היא שונה.
זאת טרילוגיה; היינו צריכים לדעת שהסופרת לא תניח לנו במנוחה. ולמרות הרבה דביקות נדושה - זה ספר טוב.
זה מראה איך שגם כשיש סוף טוב, הוא לא תמיד ככה. ותמיד יש משהו שיכול להפריד אנשים.

קראתי את הספר בשקיקה ובהתחננות לעוד (בהתאם ל"רומנטיק טיימס":).
הכתיבה מדהימה, העלילה מעולה וכל הרעיון שמסתתר מאחורי הזאבים פשוט גאוני, ובנוסף - דמויות חדשות. פשוט וואו אחד גדול.
יש משהו מיוחד בספרים האלו. הכתיבה מושכת אותך ולמרות הדביקות אתה מתמודד - כי הפנטזיה פשוט מעולה מידי. ולמרות שקשה להודות; אי אפשר שלא לאהוב את גרייס וסם שהם ביחד.

ולדעתי, למרות הכל, הספר הזה עוסק בהשתנות של אנשים. הדמויות הולכות למקום אחר, מתפתחות לכיוונים אחרים. זה פשוט... יפה.
הספר הזה שופע בהכל - ברצינות, בקלילות, בהומור. מכל הקצוות. הוא פשוט מוכיח שהסופרת עם כישרון ענק, לטעמי. אני חושבת שהיא ראויה להערצה, לדרך שבה היא הצליחה לסובב את הסיפור על האצבע הקטנה שלה ולפתל אותו למקומות שהיה קשה לחשוב שמישהו יעז לפתל.

ובערך בשליש (?) ספר האחרון שמעתי מנגינה ברקע שלא יכולתי להפסיק לשמוע.
ואני שומעת אותה גם עכשיו, היא עצובה.
אז בגלל זה הביקורת הזאת דרמטית.
במילה אחת: תתמודדו.
בשתי מילים: כואבת לי הרגל ואני מוציאה את זה עליכם.
אני טובה במתמטיקה, כפי שגיליתם.

אז נכון הזכרתי בביקורת הקודמת שהבטחתי לעצמי לא לקרוא ספרים חדשים לפני כל שאר הספרים שמחכים לי על המדף?
אז זהו, ששוב לא התאפקתי.
אבל זה היה שווה את זה כל כך, וגם התגעגעתי לדמויות ורציתי לדעת מה יהיה בהמשך.

אז עכשיו הולכים ל"נצח", אחרי שנראה לי ששני הספרים הראשונים קיבלו 4 כוכבים.
אני ממליצה על הספרים, כמובן. אבל אל תצפו לכל כך הרבה דרמה כמו בביקורת שלי, אני פשוט במצב רוח דרמטי כרגע כי אני בטוחה שהרגל שלי תמות (תנשמי!! תנשמי!!! אל תעזבי אותי!! אני צריכה אותך!! אני לא רוצה גדם!!!!!! ><).

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על שהות - הזאבים של גרייס #2