ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 12 בפברואר, 2013
ע"י רוני
ע"י רוני
אני מאוהבת במשחקי הרעב, אין סיבה להכחיש את זה.
התלקחות היה טוב, רעיון גאוני וביצוע מדהים (אבל לא כמו הראשון).
ועורבני חקיין? אוף.
(ופה מי שעוד לא קרא את הספר מוזמן לעצור אחרת זה יכול להרוס לו)
את משחקי הרעב והתלקחות סיימתי באותו היום, את עורבני חקיין קניתי שלושה ימים אחרי בציפייה ענקית ורצון עז לראות מה קורה במחוז 13.
הספר נמשך וקולינס מותחת אותו עוד ועוד ועוד. גורמת לשנוא את פיטה ויותר מכל, לשנוא את קטניס.
סוף מזעזע, לא מספק בעליל.
מה הקשר של פרים לכל העניין? למה היא הייתה צריכה למות?
ופיניק? תמותי קולינס. תמותי. מילא להרוג את קטניס או את פיטה ואפילו מילא את פרים, זה יהיה מובן אבל פיניק? מה הוא עשה לך כבר?
קטניס נהיית נוראית. קרה, מגעילה, מעצבנת. נכון, היא עברה מלא אבל ההתנקמות שלה בילדים של השרים מזעזעת והורסת את כל הדמות המדהימה שקולינס הצליחה לבנות לה.
מבאס.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
