ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 11 בפברואר, 2013
ע"י נוגיש :)
ע"י נוגיש :)
לפי חוות הדעת של אנשים פה, אני רואה שהספר מסתמן בנתיים כ"מעולה."
אני באמת לא יודעת מה מעולה בו כל כך.
רעד היה מיוחד במאפיין העיקרי שלו: רומנטיקה. לכן הרומנטיקנים שבינינו בוודאי ובוודאי שאהבו את הספר.
שהות היה ממוצע, אבל מותח כל כך עם כל כך הרבה פוטנציאל להצליח ולכבוש לבבות של נערים בגיל ההתבגרות (הטובים מבינינו נתפסים- המבין יבין) שפשוט קשה שלא לתת לו 5 כוכבים.
אבל אני מניחה ש"נצח" יסתפק בשלושה ככבים בלבד.
וברצינות עכשיו- מה היה כל כך מיוחד בספר הזה? הוא לא ממש דיבר על "נצח". לא הבנתי מה קשור השם לספר.. נצח החיים? האהבה? האמונה? נצח מה?? היה אפשר לעשות את זה ברור יותר.
גרייס- היא מעצבנת אותי נורא בספר הזה. היא נהייתה שיטחית מדי לטעמי. אפה גרייס שאהבה לבשל ולהיות עצמאית ובוגרת? שאהבה ללמוד ולהצליח בדברים? היא זרקה את גרייס הזאת בשביל סם- היא תלויה עכשיו רק בסם ואין שום סיכוי שגרייס המקסימה מהספר הראשון תחזור אי פעם. היא כמובן תלויה ב"בחור" עכשיו. וכשאני אומרת "בחור" עם מרכאות אני מתכוונת לזה.
בחור רציני, לא היה משתגע אחרי חודשיים שלא ראה את החברה-זאבה שלו, הוא לא היה יושב וכותב שירים ורשימות. הוא היה עושה משהו, עם עצמו ועם הסיטואציה.
אי אפשר לקרוא לסם בחור..
יותר מזה, האהבה בין סם-גרייס-זאב-זאבה-זאב-גרייס-גרייס-זאב ממש אבל ממש לא מסתדר לי. הם כמו ענפים בשני קצוות שונים של עץ, שתמיד יהיו קשורים אחד בשני אבל אף פעם לא באמת יפגשו.
חוץ מזה, שגם אחרי החודשיים שהם ניפגשו, לא הצלחתי להתרגש מהמפגש.ובואו נאמר את האמת: הוא היה עלוב.
המציאות היא לא כזאת! מגי מעוותת אותה! סביר להניח שהם היו מתנפלים אחד על השנייה אם זה היה אמיתי, אבל מגי בחרה (כמו כל פנטזיה של בחורה) לעשות את הבחור "רגיש" (בעיניי יותר בכיוון של בכיין) ולמתן סיפוקים שברורים מאליו...
קול ואיזבל.. טוב אין לי הרבה מה לומר על שתיהם אבל אני לא התעמקתי בהם כל כך בספר השני ועכשיו אני מצטערת על כך כי לדעתי הם היו צריכים להיות הדמויות הראשיות. סם וגריים זה כמו עוגה מתוקה מדי שבא להקיא אחרי שאוכלים אותה. קול ואיזבל- עוגת שיש יבשה עם שוקולד למעלה- לא מתוקה מדי ולא חסרת טעם לגמרי.
הסוף היה מאכזב, כן, ועוד התכוננתי נפשית לסוף- בכל ספר אני מתכוננת לכאב לב הזה ולסיטואציה שבה אתה מסיים ספר של טריולוגיה או סידרה וכשאתה מסיים אותו אתה פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמך יותר- אבל לא ככה זה היה. זה היה סוף שהדבר היחידי שהוא הצליח להוציא ממני היה "זהו זה?" ואז הליכה ישירה למקרר ולקורא ספר אחר אפילו לא בשביל לדון ביני ובין עצמי על שאר הספרים בסדרה.
פשוט נורא.
אני ממליצה על הספר הזה- למי שקרא את שתי הספרים שלפניו. אבל היי- אל תהיו צבועים, גם אם אהבתם את הספר שלפניו אין זה אומר שאתם צריכים גם לאהוב אותו. תגידו את האמת.. הוא היה מאכזב, קצת, נכון?
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
