ביקורת ספרותית על חיי נישואים (מהדורה מחודשת) מאת דוד פוגל
ספר מעולה

---

וידוי - לא רציתי שיגמר, כמו הרבה דברים שלא רוצים שיגמרו, הקפה של הבוקר, מקלחת חמה בחורף,
להישאר עוד קצת במיטה כשהחיים קוראים מבחוץ, חיבוק מילד שרק מתעורר...
למה? - מכיוון שהפך לחלק מהחיים השוטפים כמו הכנסתי חבר אל תוך החיים, שהעשיר בשפה, בהגינות, ,בעצבות , באהבות...

לקראת סוף הספר לא יכולתי להכיל את העצבות שהשרה עלי ונמהרתי לסיימו..

את כתביו של פוגל מצאו לאחר מותו, ערכו ,עיבדו, הוסיפו, גרעו, השלימו ויצאה יצירה מושלמת!

לעיתים צריך לקרוא פעמיים להבין על מה כל המהומה כי אחרת כל מילה מפוספסת משולה לרעיון לא גמור .השפה הארכאית
גרמה לי להימצא בתקופה שהחים זזים לאט לאט ואין לאן למהר .עוד ארוחה במסעדה, עוד השתכרות במסבאה עם חברים,
טיול יד ביד ברחובות עתירי גנים...כאילו הכל זז בחיים ובו בזמן עומד מלכת.

ועכשיו לעלילה עצמה:

הגיבור המהולל גורדוייל רווק צעיר ,רגיש, סופר מתגורר בעיר הסואנת ווינה, חייו התהפכו
כשפגש בתיאה הברונית והתאהב ומאז חייו לא היו "כתמול שלשום". היא פיתתה אותו.
סימאה את עיניו. גערה בו והשפילה אותו..עד עפר.
פקדה אותו כשרצתה וכשלא התרצתה זרקה אותו החוצה.

איך לא הבין, איך לא ראה, איך לא ידע?
הספר הוא על יחסים, על נישואין, על רגישות גדולה.

"להחביא יד אחת בתוך כפו לעולמי עד, להיות גנוזה בו, מצומצמת בתוך נקודה אחת קטנה, רחוקה, כגרעין ישותו -רוצה הייתה להניח ראשה בחיקו ולבכות חרש, לא מתוך מכאוב כי אם מתוך אושר מפרפר במסתרים: מפני שהיום יפה כל כך עד כדי להעתיר עליו נשיקות......."

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על חיי נישואים (מהדורה מחודשת)