ביקורת ספרותית על משחקי קיץ קטלניים - טרילוגיית המפקח סלגדו #1 מאת אנטוניו היל
ספר בסדר

---

האם בלש טוב חייב להיות אלמן/גרוש/פרוד/עגון? האם אי אפשר לפתור פשעים אלא אם כן אתה חי לבדך, שקוע במדמנת אלכוהול ואפוף טבעות עשן?
האם בלש בורגני פיכח, מדיף ריח אפטרשייב ולובש בגדים נקיים, סועד עם רעייתו היקרה ומשחק עם ילדיו הקטנים אינו פנוי רגשית ללכידת גווני הגוונים של הפשע?

מסתבר שלא. תנאי זה הינו כלל עולמי, חוצה יבשות ותרבויות. לא חשוב אם אתה בלש פרטי ישראלי, חוקר בריטי, מפקח אמריקאי, שוטר סקנדינבי או ספרדי. בשאלון הקבלה למועדון הבלשים המוצלחים, גיבורי הספרים, תצטרך לרשום: single.

גם גיבורנו הספרדי/ארגנטיני, הקטור סלגאדו, שחונך ככל הנראה את סדרת הספרים הבאה (זהו ספר ראשון, אבל אל דאגה, הסופר שלנו פתר חידה אחת ופתח אחרת...) הינו גרוש עם כל התוספות: אלכוהול ועישון.

הספר הזה דומה בעיני לתבשיל שהתבשל בתחילה לפי כל הכללים. איסוף חומרים קפדני, קיצוץ, עירבול, הקפצה, טיגון ואפילו בישול איטי למזג את כל הטעמים. ואז פתאום הגיעו האורחים מהר מן הצפוי והטבח הגביר את הלהבה והקדיח את התבשיל. גם פה התעלומה מעניינת, הסופר זורע תעלומות ורמזים, זה הולך להיות ספר טוב, נד הקורא בראשו ומצקצק בשפתיו. ואז, פתאום הכל מתגלה בבת אחת, קצת הגיוני וקצת לא, התבשיל הוקדח ואתה הקורא נשאר עם טעם מר בפה.

למותר לציין שאני כבר חדלתי להתרגש יותר מדי מספרי מתח. משחקי הקיץ מוכרחים להיות קצת אחרים, קצת יוצאי דופן, מקוריים וייחודיים כדי לגרום לי להעניק 4 או 5 כוכבים. סורי אנטוניו, אתה באמת מודה לכל מי שסייע לך להוציא ספר טוב מאוד. אבל לדעתי הוא רחוק מזה.

בספר הזה נופל צעיר אל מותו מן החלון. התאבדות? תאונה? הבלש שלנו נקרא אל הדגל מפני שהוא מנוע מלהשתתף בחקירות יותר גדולות. הוא הפליא את מכותיו באיזה רופא אליל-סוחר בנשים ולכן הושעה מתפקידו. חקירת מותו של הצעיר היא הגלייה למחוזות החקירות-הלא-נחשבות, אבל היא בעצם לב לבו של הספר. מה שלא לגמרי הגיוני הוא, שאמו של הצעיר, שנטשה אותו בעודו פעוט ולא יצרה איתו קשר במשך 18 שנה, היא העומדת על כך שהחקירה תמוצה. היא מנדנדת למשטרה, היא עוקבת אחר מאמציה והיא זאת שדוחפת אותה.

הקטור הבלש חוקר את התעלומה ובעצמו נחשד ברצח רופא האליל ויש גם גיבורה ושמה ברצלונה, לא, לא עירו היפה של קרלוס רואיס סאפון, אלא עיר מיוזעת שאין כמעט אתר תיירות שאינו מוזכר בה. מה שאומר כי הסופר שלנו שואף להקים חברת תיירות, שתארגן טיולים בברצלונה בעקבות הספר ממש כמו דן בראון בצופן דה וינצ'י ופריז.

אז מה בכל זאת למדתי מהספר?

שגם אם יש לך חומרים טובים ועיר תיירותית וגם חוש הומור לפרקים וגם כשרון כתיבה, לא בטוח שתצליח להפיק ספר משובח.
שהספרדים בזים לארגנטינאים.
שגם אם הספר נמכר במיליונים הוא יכול להיות בינוני.
שאם שילמתי עליו 25 שקלים זה בהחלט נסלח.

אם אתם רוצים להסתפק במסקנות שלי תוכלו לקרוא משהו אחר.

עכשיו לא ברור לי כלל וכלל למה הספר נעלם בטרם עת מן העמוד הראשי. כנראה שמישהו העלים אותו ומוטב לשלוח בלש לחפש אותו.

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על משחקי קיץ קטלניים - טרילוגיית המפקח סלגדו #1