לעתים קרובות אני מתחיל לקרוא ספר כך סתם. ספר שאין לי מושג עליו ואז לאחר שאני קורא עמוד אחד או שניים אני מחליט אם להמשיך לקרוא או לא... כך קרה לי גם עם סיפרה של שושי בריינר "ספר הפרידות הגדול". מהעמוד הראשון אהבתי את מה שקראתי. הספר מעביר לנו את סיפורה של משפחה ישראלית ממוצא הולנדי בזמן מאוד מיוחד של "השבעה", של אחת מהדמויות הדומיננטיות שבה.
הדמויות המתוארות בספר הן "עגולות" (כניגוד ל"שטוחות") בעלות עומק ורב-ממדיות. והחשוב מכל, אני מאמין למה שהספר מספר לי עליהן. לא מדובר כאן בדרמה "גדולה מהחיים" אבל חיי בני המשפחה ואחרים המתוארים כאן הם מסקרנים ביותר ביחסים שביניהם. כמו כן משדר הספר אמינות גם בפרטים ההיסטוריים ובמקומות ההתרחשות שבהם קורה הסיפור בארץ ובהולנד. הספר הזה הפתיע אותי לטובה גם מכך שקודם לכן לא ידעתי על המחברת דבר ועכשיו אני יודע שהיא סופרת טובה לא פחות, ואולי אף יותר מסופרים ישראלים אחרים, שזכו משום מה לתהילה, שבעיניי הרבה פחות מוצדקת. ספר טוב שאני ממליץ עליו בהחלט.














