מוות של זקן ערירי, מביא את הקורא אל מפתן דלתו בתחילת השבעה, המשפחה שלו, החל מאחיו ועד נכדי אחיו, דור שלישי לניצול שואה.
העלילה נעה בין ימי השבעה, תוך תנועה בין עבר הווה ועתיד לא ידוע.
בסלחנות אופיינית לשבעה וברגישות רבה ואנושית נרקמת עלילה של כל בני המשפחה וסיפוריהם נעים במקביל, אך נפגשים בנקודת אחיזה אחת ומובהקת המקשרת בינהם באותה נקודת זמן שהיא מנהג השבעה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
