שושי בריינר

שושי בריינר

סופרת

שושי בריינר נולדה בחיפה ב־1952 כשושנה כץ.

העבירה את ילדותה ונעוריה קרוב לים של קריית חיים.

למדה באוניברסיטת חיפה ספרות ואומנות.

נישאה לאהוב נעוריה אבישי ז"ל וילדה את בנה עומר.

לימדה ספרות ופרסמה רומן בשם אריאדנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד (1990).

חייתה מספר שנים באמסטרדם וכשנה בברלין.

עסקה באומנות פלסטית ובעיצוב.

למדה לימודי תואר שני בספרות עברית - כתיבה יוצרת באוניברסיטת בן גוריון.

פרסמה סיפורים קצרים בכתב העת "מקרוב". ובספר ההולנדי של עכו בהוצאת גלורי. (2002-2004)
חיה כיום בתל אביב ועוסקת בכתיבה ובעריכה ספרותית.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (61):
הספרייה העברית בברלין, שומרת אמונים לרומן בהמשכים, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, מאכזב, ספרות ישראלית, פרוזה מקור למכירה, ספרי קריאה למכירה, הספריה שלי, הספריה שלי, ספרים עם עטיפות יפות, ספרים שקראנו במועדון, שימו ♥️, אהבה, A22, אריקה יונג ועוד ספרים למבוגרים (2), MEGA SALE ספרים במבצע 3 ב50שח ומשלוח חינם, קלישאות שאני מאמינה בהן, A22A, ספרים שקראתי, עוד ...
1.
לווילהלמינה (או בקיצור מינה) יש הרבה סיבות לדאגה: בזמן האחרון קפצה על בעלה דויד הזקנה ומות אחיו עירא רק דרדר אותו יותר, בתה מנהלת שוב רומן כושל, הפעם עם בחור צעיר ממנה בשנים רבות, בנה אינו מצליח לתמוך בילדיו הבעייתיים, והיא עצמה צריכה לעבור ניתוח מביך. ולמרות כל זאת, כשכל המשפחה מתכנסת יום יום לשבעה של עירא, מצליחה מינה, בעזרת כמה אופרות סבון ואיזו אדישות חדשה שמתלווה לכדורי הציפרלקס, להינות קצת ולהתעלם מהצרות ומהסודות הרוחשים סביבה. ואולי באמת אין טעם לנבור, אולי באמת מוטב לחכות עם הסודות, כמו עירא, עד שיהיה מאוחר מדי? שושי בריינר, שספרה "אהבה עברית" היה מועמד לפרס ספיר וזכה להצלחה גדולה, ממשיכה לתאר בעט מדויק עד כדי היפר-ריאליזם את ההוויה הישראלית הטרגי-קומית על כל מורכבותיה. ...

2.
"אנחנו לא נשכב בערב במיטה עם מגבת על הראש ונאמר לילדינו שאנחנו נשארים רק בשבילם.לא.אנחנו נתנהל באהבה ובשקט, מתוך כבוד הדדי, נהלך על ריצוף השיש של בתי-המידות שלנו. לעולם לא נקרא לבן זוגנו כלומניק או קורבה.לעולם לא נישן ככה בסלון שאין לו דלת. וכשילדינו יקומו לשתות מים, הם לא יראו את אבא בגופייה כחולה ובלי תחתונים מתהפך בבהלה מעל אמא ומסנן ´חולרה´". בספר מענג זה, מגלה לנו שושי בריינר כמה רצינו אהבה פשוטה, לקבל ולתת אותה- לבני הזוג ולילדים, לקרובי משפחה ולמאהבים- ואיך היא הסתבכה לנו בין הידיים. שלושה סיפורים קצרים ושתי נובלות מלווים את האוהבים והאוהבות בתל אביב ובחיפה, אבל גם בנדודיהם בפריז, במוסקבה ובאגרה. ואף שהם שקועים בחיי שובע ובאווירה קוסמופוליטית, מדי פעם עולה השאלה- האם יכולים אוהבים עברים להינתק מההיסטוריה של הוריהם, או שהם נידונו לחיות בצל זכרונות פוצעים ותשוקות אחרות? הכתיבה של שושי בריינר מפתה ומזמינה, משעשעת ומטרידה, ומזומנים בה לקורא רגעים מהתוססים בספרותינו....

3.
בארוחת בוקר של כמה חברות פולטת אשה מזדמנת "סוד" הנוגע לחייו הקודמים של בעלה המת של ריטה. מתחת לזמנים הטובים מתרוצצת פתאום איזו רמייה. האם ייכנס לדמה הרעל האיטי, הצורבני? איך תתמודד עם הנוכחות החדשה של האיש המת? ...

4.
"מי יקבע מהו נופה של האהבה? לפעמים, כך מתברר, פניה כפני הירח, אבק ומכתשים וחושך, ורק לעתים אור־מעט מושאל מן השמש." כך מתאר מנחם, פנסיונר של הוצאת אבוקה, את הסיפור של הסופרת איה ספיר ושל העורך אלכס שפירא, שניהם אנשים במיטב שנותיהם שחייהם הקודמים מכבידים עליהם. זהו סיפור רב־תהפוכות, הנודד בין חיפה ובין תל אביב, בין הסוואנה של אפריקה ובין הוליווד של מרילין מונרו, ומפתיע את הקוראים לא פחות מאשר את איה ואלכס. בסופו, אחרי התערבות מטעמם של עולמות עליונים, אנו נשארים עם השאלה מהו נוף האהבה שאנחנו אוהבים. ספרה של שושי בריינר אהבה עברית (ספריה לעם 2006) היה מועמד לפרס ספיר; וספרה ספר הפרידות הגדול (ספריה לעם 2009) היה לרב־מכר ותורגם ללשונות זרות. כעת היא מגישה לקוראיה ספר חדש, המתאר בעצמה רגשית ובניסוחים מדויקים את מה שגלוי ומשעשע בין גברים לנשים - וגם את מה שמאיים ונסתר....

5.
אז מה הבחור הזה רוצה ממנה? "תראה", היא אומרת לו, במין בדיחה פרטית משלה, "אתה מבלבל אותי עם מישהי אחרת". "לא, לא", אומר הבחור. "אני משתמש בעיניים שלי ורואה, ומה שאני רואה זה שאת יהלום. צריך ללטש אותך, נכון, אבל בסוכנות שלנו יודעים איך לעשות בדיוק את זה". קטיה מביטה בו ומחרישה, איזה יהלום ואיזה ברווזים, הוא בטח לקח משהו קודם והעולם יפה בעיניו. קטיה גדלה בקייב עם אמה וסבתה במשפחה דלה שאין בה גברים. יופייה הבולט מוביל אותה לקרירה של דוגמנות. היא חזקה ועצמאית, כמו שחינכו אותה להיות, אבל כשהיא פוגשת את ואדים, אוליגרך רוסי יהודי, נשוי ומבוגר ממנה, רצונו הטבול בניסיון ובהצלחות קודמות, אוסף אליו את רצונה, והיא מחליפה את מעיל הצמר הכבד בכפכפים וטישרט, נוסעת אחריו לתל אביב ומחכה שמשהו יתגשם. הרומן היפהפה של שושי בריינר מוהל עצב עם הומור, היסטוריה עם סיפור אהבה, השפלה עם מאבק וקנאה עם סולידריות. הוא מפליג בתנועה חלקה על פני ארצות ושנים, עם הסיפור של קטיה ועם סיפוריהן של נשים נהדרות ורבות־עוצמה אחרות: סבתא אנה היא קופאית בסופר ובמשפחתה התערבב קצת דם יהודי. בצאתה לגמלאות היא מגלה את המיתולוגיה היוונית, וזו משנה לה את הראש; ויטה, אִימה של קטיה, המתקשה למצוא את מקומה במשפחה וחולמת על אהבה מוסקבאית; ואקסנה, אשתו של ואדים, שיש לה לב גדול וגם צבא קטן של מומחים לפלסטיקה, לתזונה, לכושר ולאופנה וזוג תוכים מסוג קקדו, שלא תמיד אומרים את הדבר הנכון....


"בחיים לא צריך כל הזמן לצחוק לפעמים טוב שעצוב. אם עצוב באמת גם שמח באמת. אם כל הזמן בינוני אפשר להיכנס בפריג'ידר". מכירים את זה שיש לכם ציפי... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
רוחו הדהויה היה לי שבוע יפה בו חגיגתי שבעים, אירוע שהעניק לי קורת רוח וגאווה בחוויית בני משפחתי שהקיפו אותי בהמון אהבה. עיתוי גיל השבעים,... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מצוין כתוב נהדר. מספר על משפחה היושבת שבעה על מות אחיו של הסב עירא, הנ"ל היה ערירי ובן משפחתו היחיד היה היה דוד, אחיו. במשך שבעת הימים עו... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
מותו של זקן ערירי מכנס לשבעה כמה בני משפחה. כל יום מסופר על בן משפחה אחר.. לא יודעת, ממש חיכיתי לקרוא והתאכזבתי. כתוב יפה, מסקרן לעיתים, וב... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
לקחתי את הספר לידי ב"ספריית רכבת", אינני יודע למה. איני מכיר את הסופרת, לא שמעתי על הספר. מן העמוד הראשון נסחפתי בקריאתו. אני מצטרף לכל דברי... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
אהבתי למרות שיש בעיות עריכה לטעמי... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ