ביקורת ספרותית על כלה מאת אורה אחימאיר
ספר טוב

---

מערכות יחסים בתוך משפחה גריעינית -היא סבוכה , מערכות יחסים בין הורים לילדיהם היא נפתלת ומסובכת ומערכת יחסים בין אם לבתה הינה מסובכת ,סבוכה ונפתלת שבעתיים .


הספר הזה הנו קשה ומטלטל כיוון ועוסק בטרגדיה אישית ומשפחתית של שני דורות. הסיפור אמיתי בעובדותיו הבסיסיות,עליהם ומתוכם נוספו מסעות גילוי וחיפוש לצפת,הונגריה פולין,קריאה בספרי היסטוריה ונבירה בארכיונים..

למחברת נודע רק בדרך מקרה בהיותה בשנות ה-30 לחייה כי לאמה היה בעל ראשון אשר נרצח .
מי זה היה ? מהי דמותו וזהותו? מדוע וכיצד נרצח ? והכי גרוע מדוע לא סיפרו לה מעולם במשפחה את הסיפור הזה .
יעברו עוד 30 בקירוב כדי שהמחברת תתחיל במסע הגילוי הזה.

אמה של המחברת נולדה למשפחה חסידית במאה הקודמת בצפת.
שם גדלה כיאה לבת חרדית אולם גם פרצה גבולות כאשר התעקשה ללמוד בביה"ס אליאנס , ונחשפה לשפה, לתרבות הצרפתית ,לגינוני המלבוש והנימוסין.
היא התאהבה בשוטר יהודי בריטי חילוני ,חלוצי אף שמשפחתו בהונגריה הייתה חרדית,והוא נפרד מהם לטובת הגשמת החלוציות בא"י .

הורי -אמה התנגדו לבחירתה ועשו הכל כדי להשיאה לבחור חרדי ממאה שערים,אולם היא יצאה כנגדם ,התריסה במעשיה קבל עם -ועדה ברחובות צפת עם אהובה עד להסכמתם בעל-כורחם על בחירתה . אהבה גדולה וייצירית הייתה בין הזוג ,ארבעה ימים לאחר החופה ,בדרכו אל יחידתו נרצח החתן במדרכות צפת בצהרי -יום .
אמה שקעה לתוך יגון,אבל והתנתקות מהעולם החיצוני .

שנים לאחר מכן פגשה את אבי המחברת התחתנה עמו ונולדו שלושה ילדים .המחברת זוכרת כי יחסה של האם אליה כתינוקת וכילדה היה יחס קפדני,מסויג,מלווה בהערות צריבת -זיכרון על מוגשמותה ,חוסר יופייה וחינה שלה כילדה. היא זוכרת את עצמה כילדה בודדה ,מתחמקת מהאם ונצמדת לאב.
כאשר המחברת הייתה בת 10 נפטרה אמה והיא רק בת 31 ממחלת לב קשה ,שנמשכה כשלוש שנים מייסרות בהן האם הפכה מאישה יפה וקפדנית בהופעתה החיצונית לדמות אנוש מתפוררת וחסרת צורה .
אלו היו הזיכרונות הכואבים של המחברת מאמה : חוסר אהבה פירגון ויתמות מגיל צעיר ..

בשנים שלאחר מכן האב בנסותו לחפש לו מקלט לאהבה ולתשוקה פיתח מערכות יחסים עם נשים שבחלקן ניסו להחליף את דמות האם בבית,אולם הנשים הללו נתקלו ביחס עוין מצד הילדים. בשלב כלשהו הבין האב כי עליו לאחד לגבש ולתחזק את משפחתו ,הוא וילדיו בלבד,ואת התקופה הזאת זוכרת המחברת כתקופה מופלאה וייחודית .

שלוש מערכות יחסים נפרשות בסיפור חייה של המחברת :

-מערכת היחסים הקשה והמרדנית של אמה מול הוריה ובתוכם הטרגדיה והיגון שלא עזבו את האם עד למותה .

-מערכת היחסים המנוכרת של האם למול המחברת ויתמותה בגיל צעיר,שרק בעקבות מסע הגילוי על חייה העלומים הקודמים של האם, המחברת הצליחה להביא את עצמה להבנה ,סליחה ואהבה למול אמה שכבר שנים אינה בחיים.

-מערכת יחסים אוהבת אולם ביקורתית ונוקבת של המחברת על אביה ,בעיקר בגין ניסיונותיו הכושלים למצוא אהבה וקן משפחתי עם הנשים האחרות לאחר מות האם .

המחברת מצליחה להביא את עצמה בסוף מסע הגילוי לאהבה,ולהערכה מועצמים כלפי האם -כאישה צעירה הנלחמת על אהבתה ,כאם, כרעיה וכמי שהחיים התאכזרו כלפיה.

הספר בחוט עלילתו מרתק, קורע נימי נפש,אבל שפת הכתיבה לא מצליחה להגביה -עוף ולהתעלות לאותה רמה שהנפש נעתקת ממקומה כמו אירועי הסיפור ,אני הרגשתי שיש פער בין שני המוטיבים הללו ומכאן דירוג הספר .

בספר משובצים תמונות מרגשות וייחודיות: תצלום אירוסין האם עם אהובה הראשון בחיפה,גלוית החתונה שעל גביה נכתב בכתב יד - "4 ימים אחרי החתונה הוא נרצח " ,הגלויה הזאת נמצאה בארכיון מוזיאון המאירי בצפת ונמסרה למחברת שבאמצעותה התוודעה לראשונה לשם הבעל הראשון של האם .

כריכת הספר יפה ,ייחודית ובעיקר הינה הומא'ז לאם ששמה יצאה למרחק במעשי הרקמה המופלאים שלה כיאה לבת ישראל חסודה .

-------------------------

וההחמצה -ההחמצה באשר לאי אפשרות תיקון מערכות יחסים בין ילדים להוריהם המתים -היא הרגשה נוראית,חונקת, מטרידה וכואבת עד לנימי הנפש והגוף ,כאשר אנו מבינים בדיעבד את שגיאותינו ו/או שגיאות ההורים כלפינו ,אבל על-שגיאותיהם חייבים ומוכרחים להיות סולחים כאן ועכשיו והלוואי שאפשר היה לקיים זאת בעודם בחיים .


הביקורת מוקדשת לאמי שמלאו בימים אלו שלוש שנים לפטירתה ואני עדיין מחפשת אותה ואליה כל הימים והלילות.

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על כלה