ביקורת ספרותית על לזכור ולשכוח מאת דן בן-אמוץ
ספר מעולה

---

בשורה התחתונה (והראשונה לביקורת זאת..) : מדובר בספר מצוין. כותב מיכאל אוהד ביקורת המופיעה על גב הספר כי " לזכור ולשכוח אינו ספר מצחיק ואינו ספר נוח. זה מסע ארוך לתוך הלילה, אך מי שיפתח את הספר בפרק א' לא יניחו עד שיגיע לפרק ל"ה האחרון".
אני חולק על דעתו במובן אחד בלבד- לרגעים הספר מצחיק מאין כמותו. דן אמוץ בכתיבה מפוכחת, חדה וצינית דן בנושא השילומים והפיצויים לבני המשפחות הניצולים בצורה שלא חשבתי שאפשרית.
כגילוי נאות אומר גם שלא חשבתי שנכון לעשות סרטי קומדיה הדנים בנושאים הכבדים של השואה, וכדוגמא לכך- סירבתי רבות בעבר לראות את את סרטו של רוברטו בנינו "החיים יפים". זאת מתוך תחושה פנימית של טאבו, של פצע פתוח שלא נכון לחטט בו במיוחד בצורה קומית.
טעיתי בשני המקרים.
כמובן שהסרט מצוין ומומלץ בחום למי שלא ראה, והספר עצמו... ציניות קשה לצד הומור יצירתי. קשה לי מעט לנסות להגדיר את הספר מעבר לכך, אבל מדובר בספר מצוין.
מרבית הספר נקרא בנשימה אחת ולא ניתן להניחו לרגע.
שלושת הפרקים הראשונים פשוט מעולים בעיני.
מומלץ בחום !!!

» ביקורות נוספות של יניש
» ביקורות נוספות על לזכור ולשכוח