• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
שהות

שהות

מאת מגי סטיווטר

הביקורת של קטניס

תמונה של קטניס
דירוגדירוג
הוצאה לאור:כנרת ואיגואנה
שנת הוצאה:2011
סדרה:הזאבים של גרייס #2
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
אריאל
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

ספר מצוייין אבל מישהו יודע מה עם ההמשך...?

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של tuvia
tuvia
1קורא|גיל ממוצע67|0%נשים

על המבקרת

תמונה של קטניס

קטניס

חברה מזה 14 שנים
33 ביקורות•116 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מתורגמת•תרגום (נוער)
תמונה של קטניס
קטניס
חברה באתר מזה 14 שנים
ביקורות33
לייקים שקיבלה116
דירוג ממוצע4.5 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה12ספרות מתורגמת6תרגום (נוער)5

דיון על הביקורת

2 תגובות
ש
שעיונת•לפני 13 שנים
הוא יצא וקוראים לו נצח
נוגיש :)
נוגיש :)•לפני 13 שנים

אני לא יודעת באיזה תאריך הוא יצא

אבל לפי מה שראיתי באתר הרשמי בפייסבוק, הוא אמור לצאת ב-2013 נירא לי...
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של קטניס

אם אשאר

אם אשאר

גייל פורמן

(דבר ראשון, זאת הולכת להיות ביקורת ממש עלובה ויבשה. הרבה זמן שלא כתבתי ביקורות, וגם העובדה שזה שלוש בלילה עכשיו ואני מתה מעייפות לא ממש עוזרת לי...אבל אני יודעת שאם אני לא אעשה את זה עכשיו אני אמשיך לדחות את זה...אז מראש- תסלחו לי.)
אז אני חושבת שהתקציר של הספר ממש ממש ממש עלוב. לא מבינים שום דבר ממה שבאמת קורה בספר מהתקציר הזה. וזה פשוט חבל.
טוב, אז...אני לא יודעת אם זה נקרא ספוילר או לא...כי זה קורה ממש בתחילת הספר אז...
אזהרת אולי ספוילר
מיה בעצם עוברת תאונה בדקות הראשונות של הסיפור ובמשך כל הספר היא מתלבטת האם להישאר או לעזוב. למות או לחיות. ומה שבאמת יפה בסיפור זה שיחד עם ההתלבטויות שלה הסופר חושף גם יותר יותר פרטים מחייה של מיה. לאט לאט מגלים יותר עליה, על המשפחה שלה, על החבר שלה...
זה ספר פשוט מרגש שלא כדי לפספס. למרות שיש כמה קטעים שהם טיפה, אבל ממש טיפה נמרחים, זה ספר שכדאי לקרוא.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•קטניס
אהבה ירושלמית

אהבה ירושלמית

אורית עוזיאל

טוב, אז מה חוות דעתי על הספר הזה? אני חושבת שזה ספר כל כך מדהים בפשטות שלו.
סיפור אהבה עדין ממש בתקופה כל כך יפה (לפי דעתי, אני ממש מעריצה את כל התקופה של ארץ ישראל בתקופת הטורקים והבריטים...) עם סוף שגורם חמוד לאנחת אושר...
וגם השפה שהספר כתוב בה כל כך יפה. כבר הרבה זמן שלא קראתי ספר שנכתב בשפה כל כך יפה...
אני חושבת שבאמת לא כדאי לדלג על הספר הזה. דווקא בגלל שהוא קצר אז יותר קל לעצור לרגע ולשבת לקרוא אותו...

לפני 12 שנים•
★★★★★
•קטניס
מגלת המצבות

מגלת המצבות

שארלין האריס

אני חושבת שהספר הזה הוא בדיוק כמו הסטוצים של טוליבר, אחיה של הרפר.
קצר, מהיר, מהנה ובלתי מחייב.
זה באמת ספר טוב, מותח, מעניין, מצחיק...
העלילה יוצאת דופן ומושכת באופן מיוחד. ברצינות, מי לא היה רוצה לקרוא על אישה שיכולה לראות את הרגעים האחרונים של המוות של הגופה?
ומה שעוד אהבתי זה שלמרות שהכל נפתר, עדיין נשארת הנקודה הלא פתורה הזאת עם אחותה הקטנה.
והם גם לא משתקעים בעיירה וחיים ב"אושר ועושר עד עצם היום הזה", הם פשוט עוזבים הכל מאחוריהם וממשיכים למקרה הבא.
בקיצור, ספר טוב ויוצא דופן ששווה קריאה...

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קטניס
אלישע

אלישע

רעיה בלטמן

מי לא מכיר את המשפט העתיק והמפורסם מכולם "אל תשפוט ספר לפי הכריכה"? מסתבר שאני, כשהייתי בכיתה ג'.
אמא שלי באה אלי עם הספר אחרי שהתלוננתי על זה שאין לי מה לקרוא. זה ספר ששכב אצלי במדף כבר הרבה זמן ואני אפילו לא שקלתי לקרוא אותו כי הכריכה נראית משעממת (אפילו לא טרחתי לקרוא את התקציר). לא משנה כמה היא ניסתה לשכנע אותי שהספר לא משעמם- זה לא הלך לה.

עברו כמה שנים, עברנו דירה ויצא שנאלצנו לישון ביום שישי עם ערימות של ארגזים. כולם ישנו, שקט אימים, ומתוך השעמום התחלתי לנבור בארגזי הספרים. כמובן שהספר הראשון שהופיע מולי היה הספר הזה, ומפני שזה היה או זה או ספרי ילדים- בחרתי אותו.
אז התחלתי את הספר, בלי צפיות מיוחדות כלשהן, ולכן הופתעתי מאוד כשראיתי שאני נשאבת לתוך הספר, מתאהבת בדמויות שם (במיוחד באלישע) צוחקת איתן...
כמובן שבסוף הספר מצאתי את עצמי בוכה על אלישע האמיץ, שעוד לא הספיק לחיות למרות שהיה יכול לגדול להיות אדם נדיר ומיוחד. לא האמנתי על הילד המיוחד הזה שלמרות שהרבה אחריות מוטלת על כתפיו הוא עדיין מסוגל לחייך והדביק את כולם בשמחה המיוחדת שלו.

הדבר היחיד שהתחרטתי עליו זה העובדה שקראתי את התקציר, זה הרס לי הכל.
בגלל זה ביום ראשון הכרחתי את חברה שלי לקרוא את הספר בלי לקרוא את התקציר (גם היא התווכחה כי היא חשבה שזה משעמם), אני אפילו לא יודעת אם היא באמת קראה את הספר או שהיא רק קראה כמה עמודים מההתחלה, מהאמצע ומהסוף, אבל אם היא לא קראה- אז אני יודעת שהיא הפסידה.
זה ספר שמאז הפעם הראשונה שקראתי אותו, קראתי לפחות עוד כמה פעמים. זה באמת ספר שאסור להפסיד, לא משנה מה...

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קטניס
עיר של זכוכית

עיר של זכוכית

קסנדרה קלייר

טוב, לא יכולה לכתוב כאן משהו שכבר לא אמרו רבים לפני...
העלילה באמת מותחת, מרתקת, מדהימה, סוחפת מרגשת...אני יכולה לחפור כאן עוד הרבה, אבל כמו שכבר אמרתי- רבים לפני כבר ניסחו בדיוק את מה שאני חושבת עליו.
כשאתם חושבים על זה, נראה כאילו לכל הסופרים יש את ה"מתכון המושלם לספר טוב" (למרות שלכמה מהם אין את המתכון המדויק- מה שיוצר ספרים לא כל כך טובים...)
אני אפילו יכולה לתאר איך הוא הולך, משהו בסגנון הזה:
כתיבה קלילה, זורמת- לא פשוטה מדי, אבל באותה מידה גם לא ממש מסובכת.
עלילה טובה- לא צפויה מדי, וגם לא כזאת שצריך לשבור את הראש כדי להבין.
הרבה מתח- כל הרבה הרי זה משובח!
רומנטיקה- לא להפוך את זה לרומן רומנטי דביק.
בלי להרוג יותר מידי דמויות חשובות...
הבנתם את הקטע...
אז כמו שאמרתי, מעטים הם הסופרים שיש להם את המתכון המושלם, וקסנדרה קלייר היא ללא ספק בין המעטים בעלי המתכון.
כששמעתי שזה לא הספר האחרון בסדרה פשוט קפצתי מאושר, סיפרתי את זה לכל מי שאני מכירה (למרות שהם חייכו בנימוס וברחו), זה פשוט עשה לי את היום.
אבל תהרגו אותי, רק האל יודע איך היא הולכת להמשיך את זה...בכל אופן, אני מחכה להמשך בקוצר רוח!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קטניס
תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

סי ג'יי דוהרטי

לפעמים אני חושבת שאנשים לא מעריכים כראוי את הדבר הזה שנקרא "כתיבת ביקורת".
ברצינות! אני לומדת בכיתה שאף אחד שם לא מתעניין בספרים! (חוץ מילדה אחת שקוראת ספרים ממש שונים ממה שאני קוראת...)
אז בגלל זה, כשהייתי מסיימת ספר טוב לא היה לי למי להגיד:
"אתה לא מבין איזה ספר טוב קראתי!"
אבל כאן אני יכולה לחפור כאוות נפשי על הספר! (אז אולי באמת כדאי שאני יפסיק לחפור על זה ויתחיל לחפור על הספר...)
טוב, אז...אהה, ויש טיפה ספויילרים...
אז כשהיה הקטע הזה שקרטר אמר לה לא להתקרב יותר לסילבן ממש התעצבנתי. עם כל הכבוד לקרטר אני חושבת שיש לאלי את הזכות להחליט בעצמה עם מי היא תסתובב! הוא מגונן עליה באופן ממש מרגיז!
ובקשר לפרידה שלה מקרטר - אני חושבת שאנג'ל ביטאה באופן מושלם את הרגשתי, כל מילה מיותרת...
גם לא ממש התלהבתי כשאלי התחילה לשקר לכולם, זה מובן מאליו שמתישהו הכל יתפוצץ לה בפנים...
ועכשיו בקשר לדמויות: אין על הדמות של זואי, למרות שבהתחלה היא הייתה טיפה מעצבנת, אני מתה על הדמות שלה!
והדמות של ניקול, אני פשוט מטורפת עליה! (טוב, מה שעזר לי עוד יותר לחבב אותה זה היה כשהיא גילתה שהיא וסילבן לא זוג - זה היה מושלם!)
ומה שעיצבן אותי זה שעוד לא גילו מי הבוגד! (למרות שאני חושדת בג'רי, המורה הזה ובג'ולס...)
את הספר קראתי עד שעה אחת בלילה ואז פשוט הכרחתי את עצמי לישון כדי שישאר לי כמה עמודים לקרוא מחר...לסיכום - ספר מעולה!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קטניס
ספינת האם

ספינת האם

מרטין ליכט

אחרי שרשרת שרוכה של ספרים שנראו במטיחים אבל אכזבו בגדול, זה היה האור באפלה!
מיד כשראיתי את הספר ידעתי שאני חייבת לקרוא אותו. ובאמת כבר מהעמוד הראשון אהבתי אותו.
אהבתי את הצורה שבה הספר מסופר, אהבתי את אלבי, אהבתי את נאטי, רמונה, ולא יכולתי להפסיק לצחוק מהבלונדיניות של קול...
טיפה התבאסתי על זה שלא מגלים את השם של בוב...
והסוף באמת היה ממש מפתיע!
בקיצור, מומלץ בחום לכולם...

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קטניס
היש סיכוי

היש סיכוי

אריק בן-שלמה

אוקי, אז ככה:
בגלל שראיתי שאין את התקציר כאן אז אני יספר בקצרה על הספר.
מסופר על נער דתי ונערה חילונייה שנפגשים בכנס שורשים (הם לא קרובי משפחה - היא חברה של אחת מהבנות דודות).
בתקציר של הספר אומרים שזה עליהם, על האהבה המסובכת שלהם אבל לא מזכירים את הדמויות הראשיות עד לבערך עמוד חמישים!
והם נפגשים בפעם הראשונה רק אחרי משהו כמו מאה עמודים (!) ומתי שהם מדברים זה גם, אחרי עוד עשרים עמודים ככה...
בכל ההתחלה מתואר על כל העץ המשפחתי של הבן (אלי) וזה מתואר ממש כאילו הולכים להתמקד בזה במשך כל ההמשך.
הספר לא ממש החלטי בגלל שאיך שהם נפגשים נזנחות כל הדמויות מההתחלה ומדובר רק עליהם.
מה גם שהסוף נשאר ממש פתוח ואני לא יודעת מה עם האנשים האחרים שקראו את הספר אבל אותי זה ממש עצבן...
בקיצור, הרעיון ממש יפה, והספר נחמד מאוד, למרות שציפיתי ליותר...
(ומגיע לזה שלוש וחצי כוכבים, לא ארבע ולא שלוש!)

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קטניס
כמעט  מפורסמת

כמעט מפורסמת

מיכל בכר

לא שווה קריאה. זה הדבר הראשון שיש לי לומר עליו.
כל הדמויות שם כאלה רדודות, ובמיוחד הדמות הראשית - שיר.
אני באמת לא הצלחתי להבין מה יש לה להסתובב עם הנפוחות האלה מהשכבה שלה, כאילו, ברצינות?
זה היה מובן מאליו שכל מי שהתחיל לדבר איתה מהרגע שאחיה נהיה מפורסם לא שווה תגובה מצידה. (אבל מובן מאליו שהיא לא קלטה את זה...)
ואיך שהיא זרקה את החברה שלה בשביל ה"מקובלות" (שברור שהן מנצלות אותה...)
אני הייתי מעדיפה חברה אחרת - שלא תלויה בפרסום של אחיה...
למרות שממש בסוף הקטע עם יובל הצליח להעלות בי חיוך (וגם הוא היה צפוי)...
ומשהו לטובת הספר - האיורים שם היו ממש חמודים..

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קטניס

ביקורות נוספות על "שהות"

שהות

שהות

מגי סטיווטר

לאבד את עצמך.
איך אנשים מאבדים את עצמם? יש הרבה דרכים לגרום לזה לקרות.
אתה יכול להשתגע, אתה יכול להשתנות מנטלית, אתה יכול להתכנס באבל סופני או לקפוץ פתאום לתוך אושר לא אופייני, אתה יכול להסתכל במראה וכבר לא להכיר את מה שאתה רואה.
אבל ההשתנות הזאת היא תוצר... של משהו שאנחנו עשינו. קבר שכרינו לעצמינו. אפשר להשתגע - כי שיגענו את עצמינו, או שנתנו למשהו לשגע אותנו. אפשר להשתנות מנטלית - כי אנשים משתנים, והכל תוצר של דברים שאנחנו עושים ופועלים לפיהם. אפשר להתכנס באבל או להיות מאושרים - כי זאת החלטה שלנו.. אפשר לא להכיר את עצמינו כשאנחנו מסתכלים במראה - אבל זאת ההחלטה שלנו אם נהיה מוכרים לעצמינו או לא.
אתם יודעים מה קורה שאדם מאבד את עצמו?
זה מעיק. זה פשוט מעיק, לא משנה כמה שמח אתה מתיימר להיות.

בספר הזה גרייס מאבדת את עצמה אבל שותקת על כל מה שעובר עלייה. שומרת הכל בפנים. נותנת לעצמה להשתנות.
לאבד את עצמה פיזית, אחיזה במי שהיא באמת. וגם מבפנים ההשתנות מכה והיא לא אותה ילדה שהכרנו בספר הקודם. היא שונה.
זאת טרילוגיה; היינו צריכים לדעת שהסופרת לא תניח לנו במנוחה. ולמרות הרבה דביקות נדושה - זה ספר טוב.
זה מראה איך שגם כשיש סוף טוב, הוא לא תמיד ככה. ותמיד יש משהו שיכול להפריד אנשים.

קראתי את הספר בשקיקה ובהתחננות לעוד (בהתאם ל"רומנטיק טיימס":).
הכתיבה מדהימה, העלילה מעולה וכל הרעיון שמסתתר מאחורי הזאבים פשוט גאוני, ובנוסף - דמויות חדשות. פשוט וואו אחד גדול.
יש משהו מיוחד בספרים האלו. הכתיבה מושכת אותך ולמרות הדביקות אתה מתמודד - כי הפנטזיה פשוט מעולה מידי. ולמרות שקשה להודות; אי אפשר שלא לאהוב את גרייס וסם שהם ביחד.

ולדעתי, למרות הכל, הספר הזה עוסק בהשתנות של אנשים. הדמויות הולכות למקום אחר, מתפתחות לכיוונים אחרים. זה פשוט... יפה.
הספר הזה שופע בהכל - ברצינות, בקלילות, בהומור. מכל הקצוות. הוא פשוט מוכיח שהסופרת עם כישרון ענק, לטעמי. אני חושבת שהיא ראויה להערצה, לדרך שבה היא הצליחה לסובב את הסיפור על האצבע הקטנה שלה ולפתל אותו למקומות שהיה קשה לחשוב שמישהו יעז לפתל.

ובערך בשליש (?) ספר האחרון שמעתי מנגינה ברקע שלא יכולתי להפסיק לשמוע.
ואני שומעת אותה גם עכשיו, היא עצובה.
אז בגלל זה הביקורת הזאת דרמטית.
במילה אחת: תתמודדו.
בשתי מילים: כואבת לי הרגל ואני מוציאה את זה עליכם.
אני טובה במתמטיקה, כפי שגיליתם.

אז נכון הזכרתי בביקורת הקודמת שהבטחתי לעצמי לא לקרוא ספרים חדשים לפני כל שאר הספרים שמחכים לי על המדף?
אז זהו, ששוב לא התאפקתי.
אבל זה היה שווה את זה כל כך, וגם התגעגעתי לדמויות ורציתי לדעת מה יהיה בהמשך.

אז עכשיו הולכים ל"נצח", אחרי שנראה לי ששני הספרים הראשונים קיבלו 4 כוכבים.
אני ממליצה על הספרים, כמובן. אבל אל תצפו לכל כך הרבה דרמה כמו בביקורת שלי, אני פשוט במצב רוח דרמטי כרגע כי אני בטוחה שהרגל שלי תמות (תנשמי!! תנשמי!!! אל תעזבי אותי!! אני צריכה אותך!! אני לא רוצה גדם!!!!!! ><).

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
שהות

שהות

מגי סטיווטר

"היא צרחה, צריחה דקה
שלא נשמעה אנושית וגם
לא חייתית, אלא משהו
נוראי בין לבין, מין קול כזה
שלא שוכחים אף פעם, ולא
משנה כמה דברים יפהפיים
שומעים אחר כך.
ואז היא דממה, כי הריאות
המנוקבות שלה התרוקנו.
היא מתה, ואני רציתי למות.
הייתי מוכרח לגלות איך
להישאר זאב לתמיד."

ציטוט שאהבתי

אני אתחיל מזה שהספר הזה היה קצת פחות טוב מהראשון. הרגשתי שעד החצי שלו הוא היה פרולוג מאוד ארוך.
לקראת סיום החצי הראשון הספר השתפר בהרבה.
הספר עוסק בחייהם של סם וגרייס אחרי שסם הפך להיות אנושי. לחייהם נכנס קול, כוכב רוק שננשך על ידי בק. הוא, בניגוד לסם, רוצה להיות זאב לנצח ולוותר על הישות האנושית שלו.
אני קצת הבנתי את קול. בתור כוכב רוק שהרס לעצמו את החיים, עדיף כבר להפוך לזאב מאשר לקחת סמים ולשתות. אבל בחלק שבו הוא סיפר, הכתיבה הייתה מוזרה ולא כל כך מובנת.
זה היה אחד המינוסים שבספר.

מה שהפתיע אותי זה שחלק מהספר היה מסופר מנקודת המבט של איזבל. איזבל השובבה והמרדנית. בספר הראשון היא הייתה נראית מפונקת ועשירה, אבל בספר הזה התגלה שהיא בעצם ילדה מסכנה עם הורים אלכוהוליסטים ודיכאוניים. בספר אמור להיות איזה רומן בינה לבין קול, אבל זה היה בקושי רומן. המערכת יחסים של קול ואיזבל הייתה פשוט פאתטית. כבר עדיף להם להיפרד וזהו. זה עוד מינוס שיש בספר.

ככל שהעלילה בספר התקדמה, הספר נהיה יותר ויותר מותח. כל העניין עם המחלה המסתורית של גרייס היה מאוד מסקרן ומצמרר. למרות כל הפגמים הקטנים, עדיין הספר היה מצוין.

לגבי הסוף. זה הרגיש כאילו הספר נקטע בשיא. וגם העמודים האחרונים הרגישו כאילו כאילו זה היה פרק שלם שקיצרו כי היה מספר מוגבל של עמודים.
אבל בהחלט הסוף היה עם טוויסט מדהים ומותח. רק הבעיה היא שהעלילה לא לגמרי הסתיימה, והספר נגמר בנקודה הכי מותחת. אני כבר מת שההמשך (forever) יתורגם כבר לעברית. איך מגי סטיווטר יכולה להיות כל כך מרושעת ולגמור ככה ספר בנקודה הכי מותחת?!

**************** ספויילר! ******************************************************************************************************************
היה משהו קצת אירוני בסוף (המאוד דרמטי), כי בהתחלה סם היה הזאב וגרייס היתה אנושית, וסם ניסה להאבק כדי להישאר אנושי. אבל בסוף סם הפך לאנושי וגרייס הפכה לזאבה. כנראה בספר הבא גרייס תצטרך להיאבק כדי להישאר אנושית. איזו אירוניה נחמדה.....
*************************************************************************************************************************************************************************

הספר מומלץ לאוהבי פנטזיה, מתח, ורומנטיקה.
מומלץ בחום....

נ.ב
ב-2014 יצא סרט על "רעד".

לפני 13 שנים•
★★★★★
•דיימון סאלבטור
שהות

שהות

מגי סטיווטר

ספר מדהים! לדעתי הרבה יותר טוב מהראשון...

הספר מקסים, רומנטי, חדש ועצוב. המתח התמידי והתעלומה הלא פתורה של מה-יש-לגרייס רק משפרת את הספר, ומשאירה אותנו מלאי סקרנות לגמור כבר את הספר ולגלות את מה שיש מאחורי המחלה שלה.

כמובן שגם הסופרת עשתה עבודה מעולה -שוב- והתיאורים שלה מדוייקים ומפורטים ויפהפיים -למרות שהבחנתי שלפעמיים הם חוזרים על עצמם-

סוף מבעית ושובר לב שיגרום לכלם רק לחשוק יותר כבר בספר השלישי.

יוצא דופן ומעולה. ממומלץ בחום!!!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נוגיש :)
שהות

שהות

מגי סטיווטר

היי אני לא מאמינה שגמרתי את הספר תוך 12 שעות (ב12 שעות גם הספקתי לישון ) האמת אני לא כל כך התלהבתי עד עמוד 70 כי זה התחיל להיות די משעמם ואז....
בוםם הפצצה הוטלה ומסתבר שגרייס הופכת לזאבה מתי שסם הפך לבן אנוש איזו אירוניה אתם לא חושבים???

אני באמת אהבתי שהוסיפו את איזבל וקול , את איזבל הבנתי היא הילדה הרעה שנהפכה לכזו כי לא התייחסו עליה אבל קול??? הוא מוזיקאי מפורסם שלא נהנה מחייו ורוצה להיות זאב תמידי, לא חבל יש בזה כל כך הרבה סכנות קול ותאמת חשבתי שאתה ואיזבל תחיו ביחד עד עצם היום הזה.

אני אהבתי את גרייס היא נהפכה יותר עצמאית בספר הזה בניגוד לסם שהתחיל להתנהג כמו כלבלב אחרי גרייס אבל לא נורא נקווה שהוא יתנהג כמו גבר אמיתי ולא יפחד (ואי זה מזכיר לי עכשיו משהו, אני ראיתי את מלחמת המינים מתי שהגיעו לילדים הקטנים ושאלו את הבנים ממה גברים מפחדים והם ענו מחתונה התפוצצתי מצחוק כאילו ילדים בני 4 יודעים את זה אז איך בדיוק גברים אומרים שהם לא מפחדים מכלום ?) טוב די סטיתי מהנושא אבל תודו שזה די מצחיק , אז זה ספר נחמד ואני רוצה כבר לגמור את הספםר ה3 בטרילוגיה , אני מקווה שהוא יהיה סיום מעולה אז צ'אוו

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Books__princess__
שהות

שהות

מגי סטיווטר

איזה יום ארור. הרגע הרגתי שני יתושים בגודל טרנטולה, אבל אז החברים הענקיים שלהם החליטו להתנקם בי (או שהם סתם החליטו שאני טעימה) ועכשיו הלכה התוכנית שלי להראות במקומות ציבוריים בחופש.
אז מה אני עושה בדרך כלל כשמשהו מעצבן קורה? קוראת ספר! (ספרים- הפיתרון האולטימטיבי להכל, קנו ספרים עכשיו בחנויות הספרים! זה לא פרסומת סמויה, אבל החנויות שלנו פתוחות משמונה עד עשר.^^ )
למרות ששמתי לב שלא כולם יסכימו איתי שהספר הזה מרגיע או משחרר או שכיף לקרוא אותו ביום חורפי קר עם פוך ושוקו חם, או בתקופה הזאת של השנה עם מזגן ושוקו קר. (זה כל כך יותר טעים משוקו חם)
והסיבה לזה? האהבה בין סם לגרייס, שהיא אחד האלמנטים הבולטים בספר, ואנשים מסויימים חושבים שזה מתוק וחמוד, והאנשים האחרים חושבים שזה קיטשי יותר מדי ולא מציאותי, כי הרי אהבה כזאת, דביקה וקטשית ומתוקה להחריד (אבל בצורה טובה), יש רק בספרים. פשוט יש יותר מדיי ספרים שמתארים אהבות חזקות כאלה, אבל כשזה מגיע למציאות, זה קשה לדמיין שמתישהו איכשהו תמשך למישהו באותה רמה שסם נמשך לגרייס. רמות הקיטשיות הגבוההות בספר, הן בדרך כלל הסיבה העיקרית לחוסר הזדההות עם הספר.
אבל מה אם אני אגיד לכם, שאהבות כאלה כן קיימות במציאות? שמצאתי מישהו עכשיו שאני מאוהבת בו עד מעל לאוזניים, באותה צורה קטשית ומפחידה טיפה שבה גרייס אוהבת את סם? עכשיו כבר לא תוכלו להשתמש בתירוץ הזה ולהגיד שהספר לא מציאותי.
אחרי שהוכחתי את זה בצורה מדעית על עצמי, אני יכולה לומר לכם בביטחון שאהבות כאלה אפשריות. הרגע נתתי לכם סיבה אחת פחות לשנוא ספרים בגלל שהם קיטשיים! (חוץ מ'לנצח' (לא לבלבל אותו עם 'נצח') ושאר ספרי בני האלמוות. הם כבר קיטשיים בצורה מטומטמת)

הספר הזה היה מותח יותר ומעניין יותר מהספר הראשון, הוא פשוט גורם לך להשאב לתוכו. באמצע הקריאה, לא יכולתי שלא לתהות ביחד עם הדמויות לגבי הגורם שהופך אנשים לאנשי-זאב, ובסוף קיבלתי רק תשובה חלקית ומעורפלת. זה חכם מצידה של הסופרת לתת תשובה כזאת, כדי להבטיח שנרצה לקרוא את הספר השלישי כדי לגלות מה גורם לזאבים להחליף צורה, ולמה הם מגיבים בצורה שונה.
אבל, אם אני לא מקבלת לזה תשובה בספר השלישי, אני הולכת עם נבוט הישר אל הבית של הסופרת. אגב, ידעתם שנבוט זה סוג של מקל בייסבול קדמוני עם קוצים?

היה משהו קטן שדי הפריע לי בספר, והוא שגרייס פשוט מושלמת מדי. אין לה אויבים, שמתם לב? היא מוצאת חן בעיני כל אדם שהיא פוגשת.
איזבל הייתה סנובית ושטחית בתחילת הספר הראשון, אבל היא מתנהגת טוב אל גרייס והיא השתנתה אחרי שהיא התחברה יותר עם גרייס ואחרי שהיא גילתה את הזאבים.
קול הוא זמר להקת רוק מטורף, מכור לאלכוהול ולסמים וחותך את עצמו ולא שם על כל העולם ואישתו ואחותו ודודתו החורגת צובטת הלחיים, אבל פתאום כשהוא פוגש את גרייס היא ישר מוצאת חן בעיניו והוא נהיה פחות מגעיל כדי להתיידד איתה.
כאילו גישת הלא-אכפת-לי-ממך נעלמת אצל כל אדם ברגע שהוא רואה את גרייס.
זה לגיטימי שלכל דמות יהיו אנשים שמחבבים אותה וכאלה שמחבבים אותה פחות, ואם זה לא ככה וכל העולם אוהב אותה, זה די מפריע להתחבר איתה ולהזדההות איתה.
אבל ביחד עם זה, אני לא יכולה לומר ששנאתי אותה או שלא יכולתי להתחבר אליה בכלל. אבל מצד שני, הייתי מתחברת אליה אפילו יותר אם היא לא הייתה כזאת מושלמת.

העלילה הייתה מעניינת. זה מוזר שקראתי את הספר תוך שבועיים, פי 10 בערך מהזמן שלוקח לי לקרוא ספרים (בעצם אולי זה לא כזה מוזר, מי בכלל מספיק לקרוא משהו עם כל עומסי הלימודים האלה?) כי העלילה הייתה לגמרי מותחת ומורטת עצבים. קשה לעזוב את הספר מהיד.
אה, ויש גם דמויות חדשות בסיפור! (שחצי מהן מתות בסוף. טוב, חצי זה לא כזה הרבה אם המספר של הדמויות החדשות היה 2, ורק דמות אחת מתה.)
זה די מפריע שלא היה הרבה מידע או רקע על ויקטור, וכל מה שאנחנו ידענו עליו היה מנקודת המבט של קול. הסופרת יכלה לפרט עליו קצת יותר ולא רק להגיד שהוא היה בלהקת נרקוטיקה ושהוא אח של אנג'י.
קול הוא דמות מוזרה. מצד אחד, די קל להתחבר אליו ולהבין אותו, ומצד שני קל מדי לחשוב ''וואו, איזה חולה נפש!'' ואז לראות שיש לך לא מעט דברים משותפים איתו ולתהות מה זה בעצם אומר עליך ועל מצב בריאות הנפש שלך.
לא הבנתי את הקטע בין קול לאיזבל. היא אוהבת אותו? הוא אוהב אותה? זה סתם תשוקה מינית מה שיש בנהם, או שהם סתם ידידים וזהו? אני מצפה לתשובות בספר השלישי!

לסיכום-
הספר מעניין, הרעיון עם הזאבים פשוט מדהים ומקורי ושוקו קר זה יותר טעים משוקו חם.

מומלץ (עם שוקו) !

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נסיכה מכאנית (כי גם לי מותר להחליף כינוי כל שבוע)
שהות

שהות

מגי סטיווטר

אני מאה עמודים לפני הסוף ופשוט לא יכולה להתעלם מהזוג החדש.
בהתחלה אהבתי את גרייס וסם( בספר הראשון כמובן ) , ובספר השני משום מה מערכת היחסים ביניהם נעשתה יותר כבדה, אפילו האישיות של סם שנהיה רציני ופסימי מדי, כל דבר הוא חושש ומטיל ספק עד שזה נהיה כבר מעצבן. האובססיביות הלא מובנת הזאת הורסת יותר את הספר, אין לה ביסוס! ברצינות יום אחד לבד ומה הטירוף הזה? השהות הבלתי נפרדת שלהם מציקה, כאילו לשניהם אין חיים.
אני אוהבת אובססיה, הו כמה שאני אוהבת אובססיה, אבל לא מהסוג הזה שיותר מעיק מאשר מוסיף ומעניין.


בשיא הכנות, אני ממשיכה לקרוא את הספר בגלל איזבל וקול שאלוהים יודע איך הם לא הזוג הראשי בסיפור. שניהם באים מעולמות שונים, מנסים למנוע מהעולם לראות את הפנים האמיתיות שלהם, הציניות ודברי העוקץ עושים לי טוב, שניהם חסרי בושה וחריפים. כיף לקרוא את הפרקים שהם מופיעים בהם!

מקווה שהמאה עמודים הללו ישנו משהו עם סם וגרייס ואם לא, לפחות שקול ואיזבל יופיעו יותר ולא ישתנו.

לפני 13 שנים•kim
שהות

שהות

מגי סטיווטר

מגיע לי פרס על הסבלנות שגיליתי, לסיים את הספר השני בטריאולוגיה. ספר פנטזיה שטבלו אותו בסוכר, דביק ומבחיל. בכל זאת מסתתרת עלילה שגרמה לי לסיים אותו ומתחיל את הספר האחרון . לא יודע למה בגלל שיש עלילה קלושה או בגלל שאני מחלים מניתוח ולא יכול לגשת לספריה.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•avner
שהות

שהות

מגי סטיווטר

כל כך התרגשתי כשקניתי את הספר הזה - המחשבה שעברה לי בראש הייתה: "סוף סוףףף!!"
אבל האמת שהתאכזבתי ואני מתכוונת להוציא את כל האכזבה שלי בביקורת הזאת!

נתחיל מ"החידושים" שהספר מציע לנו:
הספר כבר לא כתוב משתי נקודות מבט כמו רעד, אלא מ-4. סם, גרייס, איזבל וקול.
כן איזבל שלנו קיבלה נקודת מבט משלה. ויש אפילו דמות חדשה בסיפור והוא ה- BAD BOY שלנו. הוא חתיך, גברי, שרירי וכמובן אוהב לשחק בבנות.
בדיוק מה שסם לא.
מגי, יכולת להתאמץ קצת יותר שהחלטת להביא דמות חדשה וראשית לסיפור - ללכת לפי הסטיראוטיפ זה קצת מאכזב בשבילך..

ועכשיו לעלילה שלנו:
-חצי מהספר נשרף על הרגשות של גרייס לסם! מגי מסוגלת לבזבז עמודים שלמים בתיאור הרגשות העמוקים של שניהם, יש פרק שלם על זה שהם לא ישנים אחד עם השני באיזה לילה ועל כמה שקשה להם להתמודד עם העובדה!
עד כמעט סוף הספר לא קורה כלום פשוט!! כבייכול המערכת יחסים של סם וגרייס נתונה בסכנה על ידי כך שההורים שלה לא מסכימים לזה יותר! - תעשי לי טובה מגי.
ואז ממש לקראת הסוף מתגלה כל הפואנטה של הספר השני בסדרה- כמובן שמגי חייבת שיהיה לה סיבה לכתוב עוד ספרים חסרי פואנטה! ולכן לאחר שסם קיבל את הזכות להיות בן אדם, גרייס איבדה אותה.

~~ספויילר~~~

אז בעיקרון אני יכולה לסכם את כל הספר במשפט:
גרייס הופכת לזאבה, סם וגרייס אובססיביים אחד כלפי השני, איזבל וקול 'נדלקים' אחד על השני.

עם כל הכאב שבעניין, אני יכולה להגיד בלב מלא שאפשר וגם רצוי לוותר על הספר השני בסדרה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
• ~דניאל~
שהות

שהות

מגי סטיווטר

ספר מדהיםםםםם!!!

חובה קריאהה!!!

ממשיך מהמם את הספר הראשון

הדבר היחידי שמעצבן אותי זה השירים של סם

בעיברים הם נישמעים לגמרי פתאטים

אם אתם טובים באנגלית תנסו לתרגם אותם בראש שלכם לאנגלית


ומאוד חשוב לי להגיד שג'יקוב הררבהה יותר חתיך חמוד ומושלם מסם


היתי חיבת להגיד את זה

בקיצור ספר טוב!!

מומלצ!!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•דודה דיי (פעילה לשעבר [גילאי 12-13] )
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
שהות

שהות

מאת מגי סטיווטר

הביקורת של קטניס

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של קטניס
דירוג
5.0
לפני 10 שנים

“פשוט מדהים! אין לי עוד מה לומר... פשוט מדהים, נהנתי מכל רגע”

16/21
ביקורות על שהות
הבאה
יובל ברעם
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 14 שנים

“ספר טוב, פחות טוב מהראשון אבל עדיין, אהבתי. אני ממליצה לקרא אותו למרות שהוא לא טוב כמו הראשון זה קו”