ביקורת ספרותית על אלישע - ראשית קריאה # מאת רעיה בלטמן
ספר מעולה

---

מי לא מכיר את המשפט העתיק והמפורסם מכולם "אל תשפוט ספר לפי הכריכה"? מסתבר שאני, כשהייתי בכיתה ג'.
אמא שלי באה אלי עם הספר אחרי שהתלוננתי על זה שאין לי מה לקרוא. זה ספר ששכב אצלי במדף כבר הרבה זמן ואני אפילו לא שקלתי לקרוא אותו כי הכריכה נראית משעממת (אפילו לא טרחתי לקרוא את התקציר). לא משנה כמה היא ניסתה לשכנע אותי שהספר לא משעמם- זה לא הלך לה.

עברו כמה שנים, עברנו דירה ויצא שנאלצנו לישון ביום שישי עם ערימות של ארגזים. כולם ישנו, שקט אימים, ומתוך השעמום התחלתי לנבור בארגזי הספרים. כמובן שהספר הראשון שהופיע מולי היה הספר הזה, ומפני שזה היה או זה או ספרי ילדים- בחרתי אותו.
אז התחלתי את הספר, בלי צפיות מיוחדות כלשהן, ולכן הופתעתי מאוד כשראיתי שאני נשאבת לתוך הספר, מתאהבת בדמויות שם (במיוחד באלישע) צוחקת איתן...
כמובן שבסוף הספר מצאתי את עצמי בוכה על אלישע האמיץ, שעוד לא הספיק לחיות למרות שהיה יכול לגדול להיות אדם נדיר ומיוחד. לא האמנתי על הילד המיוחד הזה שלמרות שהרבה אחריות מוטלת על כתפיו הוא עדיין מסוגל לחייך והדביק את כולם בשמחה המיוחדת שלו.

הדבר היחיד שהתחרטתי עליו זה העובדה שקראתי את התקציר, זה הרס לי הכל.
בגלל זה ביום ראשון הכרחתי את חברה שלי לקרוא את הספר בלי לקרוא את התקציר (גם היא התווכחה כי היא חשבה שזה משעמם), אני אפילו לא יודעת אם היא באמת קראה את הספר או שהיא רק קראה כמה עמודים מההתחלה, מהאמצע ומהסוף, אבל אם היא לא קראה- אז אני יודעת שהיא הפסידה.
זה ספר שמאז הפעם הראשונה שקראתי אותו, קראתי לפחות עוד כמה פעמים. זה באמת ספר שאסור להפסיד, לא משנה מה...

» ביקורות נוספות של קטניס
» ביקורות נוספות על אלישע - ראשית קריאה #