ביקורת ספרותית על כך הפכתי לנזירה - ליברו # מאת ססר איירה
ספר מעולה

---

אנני יודעת אם הייתי מגיעה לספר הזה לולא היה ברשימת
הבקשות של ביתי שראיתי במבצע וקניתי לה. כריכת הספר הפתיעה אותי,וכשקראתי את ההקדמה, התעניינתי. אבל שום דבר לא הכין אותי למה שקראתי בדפי היצירה הזאת.
הנובלה כתובה במעין זמן ביניים, על קו התפר בין מציאות לחלום אולי יותר נכון להגיד - סיוט, כי רבים מהפחדים העמיקים המודחקים שלי לפחות זיהיתי כאן. כמו חרדה ממגיפה מסתורית שאין לה פשר ואין עליה שליטה, חטיפת ילדים,(גם על זה אין שליטה), איבוד הדרך חזרה וכד'. הסיוטים האלה גולשים מתוך תאורי חיים הכי שיגרתיים מוכרים גם הם. עבודה מפרכת חסרת תוחלת, בי"ס כמקום מנוכר ללא שום חיבור לילד חריג, בדידות שהרדיו הוא מנחמה היחיד, המסלולים הקבועים שבהם מתנהלים החיים. הסטיות מן המסלולים האלה מובילים פה לדרך ללא מוצא. חיים עלובים שמפלטם הוא עולם הדמיון והחלום עבור ילד/ילדה,(גם זה לא לגמרי ברור), שלהוריה אין כל נגישות לעולמה, לא מתוך חוסר רצון אלא מיתוך חוסר הבנה ויכולת. היא המספרת בגוף ראשון על חייה, כאשר כולם מתייחסים אליה כאל ילד, היא מתייחסת אל עצמה כאל ילדה. זה כמובן מוזר מאד ומגביר את תחושת הניכור והבילבול אך גם של הפליאה. איך זה?? ספר מפתיע, מעורר הרהורים מציקים. כשסיימתי לקרא הרגשתי כאילו חטפתי חבטה רצינית.

» ביקורות נוספות של pen
» ביקורות נוספות על כך הפכתי לנזירה - ליברו #