ביקורת ספרותית על השתנות מאת קרול ברג
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 31 באוגוסט, 2016
ע"י רויטל ק.


אזהרת מסע:
כשקוראים במקביל שתי טרילוגיות פנטזיה שונות נוצרת במוח תערובת משונה, משהו בסגנון מלפפון חמוץ בשוקולד או זיתים עם קטשופ, הלהיט האחרון אצל בן השנתיים שלי.

מה שקרה זה שהייתי באמצע טרילוגיית הערפילאים, לקחתי את הספר השני והשלישי לקראת החופשה שלנו, אלא שהיה קצת יותר מדי זמן עד החופשה וחשבתי לי שמיותר לסחוב שני ספרים כל כך כבדים לחופשה של עשרה ימים. עם ילדים. מה הסיכוי שאספיק לקרוא שניים. עדיף לקרוא את השני ולהשאיר לחופש רק את השלישי.
אז קראתי, והחופשה הלכה והתקרבה ופתאום קלטתי שיש לי רק ספר אחד! לחופשה של עשרה ימים! עם הילדים, אמנם, אז כמה כבר אספיק לקרוא, אבל בכל זאת, רק ספר אחד!
אז רצתי שוב לספריה, חמושה בהמלצה של יעל (תודה!) ולקחתי את השתנות לחופשה, שיהיה, והתחלתי ממנו, כי אולי הוא בכלל לא משהו וכדאי להשאיר דווקא את הערפילאים להמשך, כי ממנו אני כבר יודעת שאהנה. סוג כזה של היגיון, כמו להשאיר את החטיף הכי טעים לסוף, או שאתם מכירים את זה או שאין לכם מושג על מה אני מדברת וכנראה שאין טעם להסביר.

אז המעבר היה די חד. כמה עולמות פנטזיה אפשר להחזיק במוח במקביל? מסתבר שאצלי שניים הם המקסימום.
בהתחלה חשבתי שאין סיכוי שאוהב אותו. גיבורי הספר הם נסיך ועבד, נסיך די מרושע, אגואיסטי ויהיר. הוא והעבד יצטרכו לשתף פעולה, וללמוד לחבב ולהעריך זה את זה וכו' וכו'.
אני בעד גיבורים מורכבים, לא מושלמים, שלא הכל אצלם שחור-לבן, אבל רשעות אינה מורכבות וכשמצפים ממני לקבל מעשי אכזריות ככבניית דמות מורכבת זה קצת מעצבן אותי. אבל התברר שטעיתי, הספר לא ציפה ממני לקבל את הנסיך כמו שהוא. להפך, בלב הספר עומד השינוי של הנסיך, המאבק שלו במגרעותיו. המספר הוא העבד, השונא בתחילה את הנסיך ולומד להכיר אותו ולגלות את הפוטנציאל הגלום בו לאורך העלילה, ונקודת המבט הזו המיסה את ההתנגדות שלי.
בסופו של דבר, היתה לי תחושה שהסוף היה קצת מדי סגור, קצת מדי הפי אנד, וקצוות קשורים (גם אם בעצם נשארו לי שאלות לא פתורות על נקודות מסויימות בעלילה). היתה לי גם תחושה שהספר עשה שימוש בתבניות מוכרות ודי שחוקות, למען האמת (אמממ... יש חשש לספוילרים מכאן והלאה), כמו השניים שמתעבים זה את זה ולומדים להכיר ולאהוב, הבחורה המתייחסת לבחור בזלזול ושנאה כי עמוק בלבה היא בעצם מאוהבת בו, החבר הבוגדני שבסופו של דבר...
הבנתם. לא כל התבניות האלו נתפרו ממש עד הסוף, חלקם נשארו יותר בגדר סקיצה, הכנה לסיפור.
אבל פיצה על זה העולם העשיר והמרתק שהסופרת יצרה, ויש עוד שני ספרי המשך כך שהכל יכול להשתנות.
ואני בהחלט הולכת לבדוק את זה... בביקור הקרוב בספריה.
34 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רחלי (live) (לפני 9 שנים)
גם אצלי כמו עוד דברים רבים, כשהם היו קטנים עוד יכולתי לשלוט בהם, היום? אין סיכוי!
רויטל ק. (לפני 9 שנים)
תודה לייב. הילדים שלי לא אוכלים ארוחות בשום מוסד של משרד החינוך.
ובבית הוטו שלי נשבר זה מכבר...
רויטל ק. (לפני 9 שנים)
האופה, הוא פחות או יותר חי על ענבים... לכן הטלתי וטו.
הוא אוכל יפה מאוד ענבים גם בלי קטשופ, וקטשופ בלי ענבים, השילוב לגמרי מיותר.
רויטל ק. (לפני 9 שנים)
תודה פני.
בינתיים הילדים שלי אוכלים... בריאים או חולים, לא משנה להם:)
רחלי (live) (לפני 9 שנים)
ביקורת נהדרת...המממ...לעניין הקטשופ, השנה משרד החינוך הטיל וטו על הקטשופ, והוא יורד לגמרי מהתפריט של הילדים!
פואנטה℗ (לפני 9 שנים)
לא, רק מדמיון :)
רויטל ק. (לפני 9 שנים)
פואנטה, את אומרת מניסיון?;)
ויעל, חמאת בוטנים עם שוקולד זה להיט. רק בשביל זה היה שווה לשלוח את קולומבוס...
עם ריבה זה כבר סיפור אחר, אבל באופן כללי אני מתעבת ריבות, אז מה אני מבינה.
-^^- (לפני 9 שנים)
אלון, הרסת אותי. חח עכשיו שמתי לב שזה באמת נכון. למרות שעד עכשיו הייתי קוראת את השם כמו שצריך.
yaelhar (לפני 9 שנים)
נו, לפחות אנחנו מסכימות בעניין הקטשופ...
האמריקאים עוד יעמדו פעם לדין על פשעי תרבות, ובין היתר על גרימת נזק לחיך האנושי: חמאת בוטנים (שבפני עצמה היא נסבלת) עם שוקולד או ריבה... נו, באמת.
האופה בתלתלים (לפני 9 שנים)
גלידת בזיליקום זה נורא טעים.
ענבים וקטשופ נשמע די מחריד, למען האמת.
וכן, קטשופ זו לא מציאה. אם כי אם בזכות זה הילד יאכל ענבים, אולי שווה! ;)
פואנטה℗ (לפני 9 שנים)
פתחת כאן מסע קולינרי אז אתרום את חלקי:
יש גלידת כמהין (מעניין כמה משלמים על השילוב הגועלי הזה) ויש גם גלידת שמן זית (זה נראה יותר טוב ממה שזה מרגיש):
http://cdn.playbuzz.com/cdn/4cd8d9cb-9b4c-44df-bd1b-fc7816756f83/2acfee76-627c-46b8-807a-09ef7ffc3059.jpg
פני (לפני 9 שנים)
נחמד לקרוא את הביקורת שלך. אגב אומרים שקטשופ בריא. אז שיאכלו החולים.
רויטל ק. (לפני 9 שנים)
תודה קצר ולעניין והאופה.
אתם בהחלט גורמים לי להרגיש פחות אמא מזניחה על שבכלל אפשרתי את הזוועה (על ענבים וקטשופ כבר היטלתי וטו...)
רויטל ק. (לפני 9 שנים)
גלית, הרגע חזרתי מהספריה עם החלק השני :-)
רויטל ק. (לפני 9 שנים)
תודה יעל שקלתי לנתק את יחסי איתך בעקבות דברי הבלע שלך על שוקולד וחמאת בוטנים, אבל אז אמרת שקטשופ עם לא חשוב מה זה איכס-שלא-אומרים-על-אוכל, וזכית להוקרתי הנצחית.

(שנים סירבתי להכניס קטשופ הביתה בתירוץ של בריאות... בסוף נשברתי).
האופה בתלתלים (לפני 9 שנים)
קטשופ עם זיתים זה כמו פיצה. פיצה זה טוב. מש"ל.
יצא לי כבר להכין מרנג ולנשנש תפו"א מהצהריים, ואז לגלות שזה הולך לא רע ביחד.
הפרעות אכילה. כן.
קצר ולעניין (לפני 9 שנים)
כרגיל, ביקורת מצוינת. ההפרעה הקולינרית הפרטית שלי זה סלט ירקות עם המון קטשופ, כך שקטשופ עם זיתים נשמע לי מגניב.
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים)
ברור שהם הקפידו. ובכל זאת אני עדיין קורא השתנות, אוורי סינגל טיים
גלית (לפני 9 שנים)
אלון ודווקא בספר הזה ההוצאה הקפידה ונקדה...
גלית (לפני 9 שנים)
מאד אהבתי את הראשון ומאד מעניין אותי לדעת מה תחשבי על הבאים בתור ועל הטרילוגיה בכללותה
yaelhar (לפני 9 שנים)
ביקורת יפה.
אני אהבתי אותו אם כי מעט מאד זכור לי ממנו.שני המשכיו מונחים אצלי על המדף. אולי מתישהו.

שוקולד וחמאת בוטנים??? (חינכו אותי לא להגיד איכס על אוכל, אז לא אגיד...) קטשופ עם לא-חשוב-מה??? כנ"ל.
רויטל ק. (לפני 9 שנים)
שוקולד ובמבה זה, בסופו של דבר, שוקולד וחמאת בוטנים אחד השילובים הכי טעימים שיש. מגעיל אותי בגלל המרקם של הבמבה, שלא מסתדר לי עם השוקולד, אבל מבחינת טעם נשמע מעולה.

וזה עדיין נשמע יותר טוב מהטוסטים שזכורים לי משנות התיכון שלי...
(לפני 9 שנים)
לרגל שנה"ל שבפתח, הנה שילוב שסביר שאם לא חינכתם כיתה לא נתקלתם בו, ושכיח מאוד (בכיתות הגבוהות בלבד, דומני) והוא: פיתה ובה במבה מעוכה ושוקולד או וחמאה והמהדרים מכניסים הכול לטוסטר. והמגזימים דוחפים פנימה גם מרשמלו. ז"ש, מוכר ?
שנה טובה !
רויטל ק. (לפני 9 שנים)
D-:
אוקיי, לא בטוחה שהייתי טועמת את זה...
אבל בעקרון נשמע שילוב הגיוני ברמה כזו או אחרת.
או שזה החום אצלי בבית.
סוריקטה (לפני 9 שנים)
מה שהולך אצלנו עכשיו זה צ'יפס עם גלידה. גיל 14.
רויטל ק. (לפני 9 שנים)
בסופו של דבר, אכן קראתי את שניהם וסיימתי עוד לפני סוף החופשה...
אבל צריך לקחת בחשבון שיש את שבת, שבה אנחנו לא מטיילים ויש הרבה זמן פנוי לשבת בנחת ולקרוא ספר (ולהקריא ספרים, ולשחק עם הילדים... אבל בכל זאת, זה לא כמו יום שיוצאים בו ליום שלם וחוזרים מותשים).
חני (לפני 9 שנים)
יומרני לחשוב שתקראי שני ספרים בחופשה עם הילדים ב 10 ימים.מה לא? בכל אופן בהצלחה לשנת הלימודים ..
רויטל ק. (לפני 9 שנים)
קשה להימנע מזה...
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים)
השם של הספר הזה נקרא אצלי בכל פעם בניקוד שונה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ