ביקורת ספרותית על אליפים - רומן לבני הנעורים מאת אסתר שטרייט-וורצל
ספר מעולה

---

שוב, אחזור ואומר שספרים כאלו לא תמצאו לעיתים קרובות אצלי.
ממש לא.
ואוי לי, שוב הכריחו אותי לקרוא ספר שכזה.
איזה מזל יש לי לאחרונה!

הספר מגולל, פחות או יותר, את סיפורו של רוני, נער בן ארבע-עשרה (נראה לי), שהולך ללמוד בבית הספר החקלאי, גנות, וגם את סיפורם של כמה לדם נוספם מהשכבה שנקראת "אלפים".
הבית ספר עצמו מחולק לארבע שנים.
"אליפים" - השנה הראשונה, התלמידים שסופגים את כל ההתעללות.
"בטיחים" - אליפים לשעבר, שמאוד רוצים לנקום על מה שעבר עליהם בעבר.
"ג'מילים" (הפעם אני לא בטוחה, זה מהזיכרון...) - מחכים להזדמנות שלהם לנקום באליפים על מה שקרה להם. רק שנה אחת.
"דלידים" - התלמידים שגורמים לאליפם להתחרט על היום שבו נולדו, בוגריי בית הספר.

הספר בא אליי במצב גרוע.
אפילו הסלוטייפ צעק "הצילו!".
אבל לא נורא, עם קצת אמונה והרבה סלוטייפ תיקנתי אותו!
ראו שהוא ישן.
והוא היה ענק יחסית.
והאמת שלא ממש הבני איך כול להיות שהענק הזה כל כך קצר ("המפלצת הזאת היא רק 400 דפים?! אין מצב!!").

טוב, הכתיבה עצבנה אותי, ודלגתתי מפעם לפעם על דפים, אבל האמת שכמעט בכיתי שסימתי אותו!
אני רוצה עוד!
לא פייר!
זה עצוב...
~וואו, בואו נבכה ביחד על זה~

לסיכום...
המממ....
מומלץ! מומלץ! מומלץ!

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על אליפים - רומן לבני הנעורים