ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 28 ביולי, 2014
ע"י
ע"י
סוג של קלאסיקה טובה על ואל בני הנוער. על כמה נפלאים היו בני הנוער במאה הקודמת.
ובהשוואה כל הזמן שומעים מסביב אמירות כמו: הנוער של היום לא כמו הנוער של אז. ומה יהיה עם המדינה עם נוער שכזה כשיתבגר.
אז, מקובל לומר, היה נוער משובח, ערכי, איכפתי, ציוני. והיום - מפונקים, אגואיסטים חסרי ערכים, מחוברים לטכנולוגיה ולא למציאות, לאלכוהול - ולא לחברה ועוד כאלו דברים.
אפילו זכורה לי אמירות פה ושם בביקורות כאן (שם נטענו טענות לדוגמה (ממש לא במדויק) שהנוער היום לא מסוגל אפילו לקרוא ספר בשלמותו שידיעותיו כל כך דלות עד שמיותר להוציא אותם למסעות לפולין. כי גם שם הם מחפשים את הבילוי ושמה הם כבר מבינים כדי לתת הםו מטען ערכי כזה - ודברים בסגנון).
והנה - הימים האחרונים לימדו אותנו עד כמה אנחנו טועים - אנחנו מגלים מול עינינו ממש - נוער מדהים שהפך בשנים האחרונות לחיילים.
אנשים עם כל כך הרבה מוטיבציה ויכולת וערכים. רעות וחברות וציונות בנשמה - שיש רק ללמוד מהם. רחוקים כל כך מהסטיגמה.
אותי זה מרגש. מאוד. [גילוי נאות - כמחנך של בני נוער - התקוממתי מאוד על אותה הביקורת - אני יודע שיש לנו נוער נהדר] לי ברור והיום יותר מתמיד - שלפחות במובן האנושי - יש פה עתיד ועתיד טוב. במובנים האחרים - הפסימיות גדלה מיום ליום - ימים יגידו.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
לא קראתי את הספר - כמי שהיה תלמיד בכדורי המציאות שלי כתלמיד לבטח עולה על עלילת הספר, לגבי הנוער אני מסכים איתך, וגם לגבי הפסימיות,
מלחמה ללא תיקווה לשלום.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
לדעתי הספר חזר לתודעה בגלל סדרת טלוויזיה שמבוססת עליו,
וגם זה מעיד משהו על בני הנוער.
הייתי שמחה לו זה היה הפוך: תחילה הם היו קוראים את הספר ורק אחר כך צופים בסדרה. מזל שלא נגעו בעטיפה, כי לא הייתי מסוגלת לראות את אלילי הנוער (שלצערי ברובם משתמטים משירות בצה"ל) מתנוססים על העטיפה ומחליפים את האיור הנהדר שכל כך מזוהה עם הספר. |
|
|
חיפושית
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
קראתי את הביקורת, בהתחלה התאכזבתי שהיית נגד הנוער של היום, עד שהבנתי שגם אתה מעריך אותם. (אני עצמי בתוך הנוער).
הילדים של פעם היו הרבה יותר חלוצים, אבל לפי הספרים של אסטר-שטרייט-וורצל ז"ל, הם גם היו יותר אגואיסטים. תמיד היה שם מישהו שהחברה לא קיבלה, ולא היה מאוד אכפת להם. לדוגמא: האליפים סבלו מאוד מהדלידים. בספר מעבר לכביש/חבורת עלומים של דבורה עומר, הנוער בחרו בעצמם להעיף בני נוער אחרים מהקבוצה שלהם. לא שבדור שלנו אין בני נוער שסובלים מאחרים, אבל הרבה פחות, ולדעתי אנחנו יותר מתחשבים בזולת. אז אמרתי כמה נקודות זכות עלינו. |
|
|
סופרקליפרג`ליסטיק
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אין ספק שהספר חוצה דורות.
ולגבי האפיונים של הנוער, אני משערת שהיו הווה ויהיו מכל וכל ועקומת גאוס עדיין קיימת ומוכיחה את עיקרון ההתפלגות. אולי הפערים לכאורה הם אנחנו ובמה אנחנו בוחרים להתמקד.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
