ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 3 ביולי, 2012
ע"י אורי רעננה
ע"י אורי רעננה
הנושא בספר הוא בעצם חוסר חירות, בחירות מאולצות בחיים, מניעים לא עניניים בהתווית מסלול לחיים, וכתוצאה מכך היקלעות למצבים שאינם פתירים תמיד.
העלילה בעצם מינורית יחסית, מערכת היחסים בין שתי דמויות מרכזיות : וולטר ופטי (כנראה קיצור של פטרישיה אולם זה לא חשוב).
שניהם גדלים במעגל של אורח חיים מה צריך לעשות.
פטי כדי לא להפגע אחר אונס כפול : פיזי על ידי "בן אצולה פוליטי", ונפשי על ידי המשפחה שדורשת כי תוותר על תביעה כנגדו.
וולטר גדל בצורך לרצות ולשרת את כולם.
המפגש ביניהם שנמשך לאורך כל הספר מתאר מערכת יחסים מורכבת , לעיתים טרנקילית( זורמת, נינוחה איטית קצת), ולעיתים מנסה לפרוץ גבולות ( על ידי פטי).
וולטר אינרציאלי במהותו ומגיב לארועים בעיקר במקרים של אילוץ ואין ברירה.אין זה אומר כי החלטותיו אינן נכונות ברגע זה.
במעגל הביניים נמצא ריצ'רד, אומן רוקיסט שלכאורה מייצג את החופש מכל סוג שהוא. בפועל דמות פגועה , לא מסופקת שמחפשת את מה ששיך לחבריו.
ומכאן כל היחסים עם פטי ונשים נשואות אחרות, כיבושים במובנים השונים של המילה.
המעגל החיצוני הם הילדים של וולטר ופטי ואולי השכנים שלהם.
אלו הדמויות.העלילה כאמור מתארת בסיפור כמעט מינורי, נוגע לא נוגע, את מהלך חייהם.
התיאורים טובים, יסודיים מדי, לא מפתיעים ולא מרגשים במיוחד.
יש בהם ענין, אולם התארכות הסיפור לכדי 624 עמוד,דורשת כתיבה חזקה יותר. אי אפשר לכתוב עלילה באורך כזה בגווני פסטל.
עלי לציין כי הסופר, ג'ונתן פראנזן,בעל כישרון. ותובנה פסיכולוגית עמוקה. תיאוריו מפורטים. יש בהם היקסמות מסויימת .
ועדיין בסיכומו של ספר הוא מעייף וכבר באמצעיתו ברורים נושאיו.
אני ממליץ את הספר לבעלי אורך רוח, שיודעים לגמוע עלילה בניחותא ולהינות מניואנסים ולא מדרמות.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
