ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 במאי, 2022
ע"י מירי הופמן
ע"י מירי הופמן
אחרי 3 שבתות מייגעות סיימתי את חירות.
משפטים ארוכים, תיאורי עבר, עלילה שמתמקדת לחילופין בתקצירים מהירים של מאורעות ובחיבוטי נפש שלא ממש מתקדמים אלא חוזרים שוב ושוב לאותה נקודה, ופרק סיום שמנסה לחפות בסגנון 'ומאז הם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה'.
את הספר הקודם של ג'ונתן פראנזן שקראתי, טהר, דווקא אהבתי. אבל בספר הזה הרגשתי שהמוטיבים מהספר הקודם חוזרים על עצמם ונעשים קצת שחוקים: קשרים מתוסבכים עד מטורפים, תהומות נפש שחורות ובלתי מובנות, תחרויות נצח סמויות בין חברים או אוהבים, ילדות קשה שהופכת להורות בלתי אפשרית, והורים עשירים שמתעלמים, מזניחים או מתעללים.
מילה טובה בכל זאת? לא זנחתי את הספר באמצע, וגם כשעזבתי חזרתי אליו שוב. לא יודעת מה, אבל כנראה משהו שם בכל זאת הצליח לסקרן אותי.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
strnbrg59
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
יש ראיון עם פרנזן ב"ידיעות אחרונות" של היום.
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
החדש מסקרן, למרות שנלאיתי מפרנזן.
|
|
|
strnbrg59
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
גם ב-Crossroads
מדובר במשפחה שלכל אחד בה יש בעיות, רק שבמקום שיהיה ילד אחד (כמו ב"טהר") או שניים (כמו ב"חירות"), יש ארבעה!
|
|
|
כרמלה
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תודה. עדיין לא קראתי דבר מפראנזן.
בבית ממתין לי שנים "התיקונים" שלו, ואינני מצליחה להביא את עצמי לקרוא. ספרו שהוזכר בתגובה הקודמת crossroad עומד לצאת בתרגום עברי בעם-עובד. |
|
|
strnbrg59
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
נכון שהוא ממחזר מוטיבים. אבל אני, שקראתי את "חירות" לפני "טהר",
הערכתי יותר את "חירות". ואילו את ספרו השלישי שנגשתי אליו, Crossroads (שטרם תורגם לעברית) כבר לא יכולתי לסיים.
אבל, אם לחזור ל"חירות", הוא ממש ריתק אותי כי הוא היה מלא בכל כך הרבה טיפוסים שבחיים הספקתי להכיר אבל לא לעומק, ואילו פראנזן יודע עוד יודע לצלול למעמקים האלה. |
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
