הביקורת נכתבה ביום שלישי, 4 בספטמבר, 2012
ע"י ליאור
ע"י ליאור
כל העולם רוצה אמריקה. בטהרן הילדים רצים עם כובעי נייק וחולמים ניו-יורק, במוגדישו החבר'ה לובשים ליוויס וחולמים קליפורניה ובבת ים הערסים לובשים "אברקומבי" וחולמים באסטת בגדים בפלורידה.
אבל מתברר שיש סוד גדול: להיות אמריקאי זה קשה מאוד.
כמעט כל "רומן אמריקאי גדול", כמו שספר זה מתיימר להיות, מסביר את העניין הזה - התנפצות החלום הבורגני / האישי/ הלאומי האמריקאי וכמה היומיום האמריקאי מסריח (סליחה על הצרפתית שלי).
זה לא ספר מעולה, ולעיתים הוא מתקשה להיות אפילו טוב. יש בו בערך 400 עמודים יותר מדי והוא טרחני ומניפולטיבי לאורך קטעים ארוכים. אחרי כל הדברים ששמעתי על פראנזן וספריו, זה הספר הראשון שלו שאני קורא והאמת? לא.
אז אם לשוב לתובנה העיקרית שלי מהספר, אני חושב שצריך להסיק שלא כל דבר שמגיע מאמריקה, בעיקר תפיסות ותובנות חיים (או ספרים:) צריך לאמץ באופן אוטומטי. חשוב תמיד לזכור שגם אם הדוד סאם שלח את זה, יכול להיות שזה מקולקל.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
אהבתי , ומסכימה
עם הבחנתך "אני חושב שצריך להסיק שלא כל דבר שמגיע מאמריקה, בעיקר תפיסות ותובנות חיים (או ספרים:, צריך לאמץ באופן אוטומטי",.אבל לגבי הספר הזה אני אהבתי ונסחפתי
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
חריף.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת