ביקורת ספרותית על מוות של דיו - לב של דיו #3 מאת קורנליה פונקה
ספר מעולה

---

אני מניחה שכולם מכירים את ההרגשה של לגמור סדרה טובה.
בוהים עוד כמה שניות במילים האחרונות, מתחננים שזה לא הסוף, מעבירים דף.
ואז יש את ה"תודות"
טוב, באופן אישי, אני מתחילה לקפוץ במקום מרוב כעס (כן כן! תאמינו או לא!)
ו... תוך כדי שאני מקפצת לעצמי על כל שאני זועמת על סיום הסדרה, ו(לא לגלות!) חושבת על דרכים לאיים על קורנליה כדי להשיג המשך, חשבתי שוב על הסדרה.
מיותר לדמרי לציין שירד לי ציון באשמת הסופרת (חכי חכי! איתך עדיין לא גמרתי!) אבל בכל זאת, למי אכפת.
וכמו שאני עושה עם כל ספר טוב - פתחתי את הספר שוב.
אני מודה, זה ממש לא השיא, הכי טוב היה "כשף של דיו", ואני לא אתחרט על זה שאמרתי את זה.
הספר... מאכזב, בתמצות.
כמעט כל הקצוות נסגרו, ואין סיכוי להמשך.


*ספוילר*
אכזבה גדולה, מגי ופאריד לא ביחד.
ולמה? בגלל הילד המעצבן הזה ש... שניה, לנשום. אוקי.
טוב, מאכזב שמגי ופאריד לא ביחד, אמצע הסדרה רמזה שככה יהיה בסוף, ואני ציפיתי לזה (למרות שאולי אז הייתי אומרת שזה קיטשי), אבל היא הרסה לי.
ואני כבר תכננתי לכתוב שהקשר היה צפוי!
*סיום ספוילר*


טוב, אני כן התאכזבתי מהספר, למרות שהוא היה בכל זאת מדהים.
אז...
כן, רוצו לקנות, וכמו שאמרו לי בביקורת הקודמת - תרמסו כל מי שעומד בדרך, ואל תשכחו לקחת קסדה כשאתם קוראים (המחבת באמת כאבה! אל תעשו את אותה הטעות!)
ואני אלך עכשיו לקפוץ במקום שוב.

» ביקורות נוספות של אֵרִיַה
» ביקורות נוספות על מוות של דיו - לב של דיו #3