ביקורת ספרותית על רביעית רוזנדורף - ספריה לעם #334 מאת נתן שחם
ספר מעולה

---

באמצע שנות השלושים של המאה העשרים, טרם שנטרקו שערי אירופה בפני היהודים וחרצו את דינם של אלו שלא נמלטו בזמן לחוות את הגיהינום עלי-אדמות הקרוי "השואה", עושים את דרכם לחופי פלשתינה חמישה יהודים יוצאי-גרמניה: ארבעה מוסיקאים וסופר אחד. כל החמישה נושאים עימם אל ארץ-ישראל מטען כבד של חששות, מועקה וכאב. את ליבו של כל אחד מהם מענות מצוקות אישיות, אך ישנו גם מכנה משותף לכאבם: הקושי להתנתק מן התרבות הגרמנית העשירה אשר שורשיהם נטועים בה עמוק עד-לבלי-עקור, והמעבר לארץ לבנטינית, יוקדת ומסוכנת ולחברה יהודית אשר לתחושתם יש בה "קולטורה נמוכה וכל-כך הרבה פוליטיקה".

דרכיהם של ארבעה המוסיקאים מצטלבות והם מקימים הרכב קאמרי. קורט רוזנדורף, מוסיקאי מחונן ואיש יפה-תואר בעל רגישות כמעט נשית, הוא הכנר הראשי של הרביעייה הקאמרית הקרויה על שמו; קונרד פרידמן, הכינור השני, הוא אינטלקטואל אידיאליסטי ונאיבי, איש שחיצוניותו מכוערת ונפשו יפה; בויולה מנגנת אוה שטאובנפלד היפהפיה, פאם-פאטאל מסוגרת אשר החומות שבנתה בינה לבין העולם מגוננות על עבר טראומטי; את ההרכב משלים הצ'לן ברנרד ליטובסקי, מוסיקאי אשר, שלא כמו שלושת עמיתיו, עולמו חורג מן הסְפֱרות התרבותיות-אינטלקטואליות בשל ההרפתקנות והפיסיות שיש בו. על ההרכב צופה הסופר הגולה אגון לֱוֱנטל, יהודי חכם הבוחן את הרביעייה בפרט ואת החיים בכלל באירוניה עצובה ואשר התרבות הגרמנית היא בעבורו כאוויר לנשימה.

הפרוזה של נתן שחם, מחבר ספר זה, צלולה, עשירה, יפה, רבת-דמיון ומדויקת; פרוזה מענגת – ממש פרוזהק! כתיבתו של שחם עומדת יפה בקריטריון הבא שהוא שם בפיו של לֱוֱנטל: "סופר הוא אדם היודע כי רעיונות, המצאות, הברקות, מעני לשון מוחצים וכיוצא באלה, הם המכשולים שעליהם צריך לדלג בדרך אל הפסוק הברור, המגיד את תכנו ברזון מאושר, בלי חטוטרת ובלי כרס."

"רביעיית רוזנדורף" הוא אחד הספרים היפים ביותר שקראתי אי-פעם מפרי עטו של סופר ישראלי. ישנו מספר מצומצם של סופרים ישראלים שכל אחד מספריהם זוכה ליחסי ציבור משובחים ונכנס מייד לרשימת רבי-המכר. נתן שחם אינו נמנה עימם ונשאלת השאלה מדוע. על-פי ספר זה, ודאי שהסיבה אינה איכות ספרותית נמוכה. יתכן, אם כן, שהסיבה היא צניעותו של שחם, שמעולם לא התאמץ ליחצ"ן את עצמו או להשתייך לקליקות ספרותיות. יתכן גם שהסיבה היא, שמלבד פעילות ספרותית, שחם ראה גם צורך לנסות ולהשפיע על העולם בדרכים ישירות יותר: הוא לחם במסגרת הפלמ"ח וכן מילא תפקידים ציבוריים כגון נספח תרבות בניו-יורק, משנה ליו"ר רשות השידור ועורך בכיר בהוצאת ספריית פועלים. בספרו זה, חשות חלק מן הדמויות כי עיסוק אינטלקטואלי אין בו די בתקופה היסטורית בה מוטל כה הרבה על כף המאזניים, וכי יש מידה של חוסר-אחריות בהסתגרות במגדל השן האינטלקטואלי לעת כזו. נראה כי גם שחם חש כך, ולטעמי זה עומד לזכותו.

ספר נפלא. לאוהבי מוסיקה קלאסית יש בו ערך מוסף, שכן הספר מעיין עיונים יפים בעולם המוסיקה, אך להערכתי גם אלו המתעניינים במוסיקה פחות יכולים ליהנות מאד מן הספר.

» ביקורות נוספות של עולם
» ביקורות נוספות על רביעית רוזנדורף - ספריה לעם #334