ביקורת ספרותית על רביעית רוזנדורף - ספריה לעם #334 מאת נתן שחם
ספר מעולה

---

האודישן - סיפור המתחבר לעלילה היסטורית מרתקת ולרומן מרגש

בר ביתי הצעירה, רוקדת מחול מגיל - 3. בגיל - 12 היא קבלה החלטה מכוננת בחייה, להיות רקדנית מקצועית. מאז היא הולכת לכל אודישן אפשרי, למצטייני בת שבע, או הקיבוצית, לקבלת מלגה בקרן שרת, לרקדן מצטיין בצבא, ולמבחני הלהקות הבכירות בארץ. יש אודישנים שהיא עוברת ויש כאלה שהיא נכשלת. בתחילת דרכה הכישלונות כמעט והכריעו אותה. טוב תודה סיימנו, הודיעו לה, סליחה, היא הודיעה בהודעה משלה, אבל אני לא סיימתי, הכנתי קטע אישי כפי שהתבקשתי, ואני עומדת על כך שאציג אותו. הביטו הבוחנים בילדה החצופה בפליאה מעורבת בסלידה, אבל היה משהו בתשוקה שלה לריקוד שגרם להם להניח לה לעבור לחלקו השני של האודישן. גם אם בר נכשלת באודישן מסוים, היא יודעת שיהיה עוד אודישן נוסף שבו היא תנסה להצליח. אלה הם חייה, וחלומותיה, עבורם היא נאבקת.

עכשיו תארו לכם אודישן במקום ובזמן אחרים, אליו מגיעים טובי הנגנים היהודים בעולם, מי שיעבור את האודישן, ינצל, ומי שלא קרוב לוודאי שימות. לבטח תגידו, הסיפור הזה בדוי, ממש לא, הוא שייך לתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה, בה הנאצים השליכו את היהודים מהתזמורות, ומהתרבות הגרמנית. עוד רגע תפרוץ המלחמה, ומי שיישאר באירופה, קרוב לודאי שלא ישרוד. לכך יש להוסיף את המוות הרגשי של האמן שהורחק ממקצועו שהגדיר את מהות חייו, ואת שיוכו לאליטה שייצגה הישגים ואיכויות תרבותיות נדירות, כעת הגאוניות הזאת עומדת בפני כיליון.

הוברמן, כנר יהודי פנומן, שערך את האודישנים לנגנים היהודים, זיהה את הרגע שלפני ההשמדה, כסיכוי לייצר את תיבת הנח שלו, ובאמצעותה להציל את טובי הנגנים היהודים, ולבנות את אחת מהתזמורות הטובות בעולם, הפילהרמונית הישראלית, שנגינתה ייצגה את תחיית התרבות היהודית, כעוף החול הקם מהחורבן, דווקא בארץ ישראל, רגע לפני שאירופה תעלה בלהבות.

עכשיו תארו לכם את הפילהרמונית, כשעליה מנצח אחד מטובי המנצחים בעולם, טוסקניני, מנגנת לראשונה בפני אלפי ישראלים נרגשים, אחרים האזינו לנגינתה באמצעות הרדיו, כחזיון נדיר.

באמצעות רביעית רוזנדורף, רומן בדוי, נתן שחם מתאר את תופעת הנגנים היהודים יוצאי גרמניה, בארץ ישראל המנדטורית, שחלקם היו ממקמי הפילהרמונית הישראלית.

קורט רוזנדורף שנבחר על ידי הוברמן לכנר ראשי בתזמורת הפילהרמונית, הקים רביעייה קאמרית מקרב נגני התזמורת הפילהרמונית, כולם יוצאי גרמניה שברחו לארץ ישראל וניסו להמשיך לנגן.

שחם מתאר את אישיותו של כל אחד מארבעת נגני כלי הקשת, המייצגים בני אדם שונים, בעלי תפיסות עולם שונות ולעתים מנוגדות, היוצרים מערכות יחסים מורכבות. למרות השוני וההבדלים ביניהם, הם מצלחים להפיק צלילים מופלאים, על ידי יצירת הרמוניה ברביעייה, כבני אדם ומוזיקאים. סיפור הרביעייה הוא על עצב וטרגדיות אנושיות, ועל ניסיון אנושי ואופטימי להצמיח מתוך השבר, חוויה חיובית, המייצגת את ניצחון הרוח האנושית, כפי שהייתה הקמת התזמורת הפילהרמונית.

כעת אציג את רביעיית הנגנים והסופר שבחברתם. אהבתי אותם כאנשים, נשאבתי לתוך עולמם, לתשוקתם כמוזיקאים, למחשבות הכמוסות שלהם. רציתי להיות בחברתם ולהאזין לנגינתם.

קורט רוזנדורף - הייה כנר ראשון בתזמורת ברלין, סולק מהתזמורת בגלל יהדותו, אציל במראהו, רגיש, נשוי לזמרת אופרה נוצרייה, אב לילדה מוזיקאית מוכשרת. הגעתו לישראל ללא אשתו וביתו, היא תזכורת לטרגדיית יהודי גרמניה שהיו חלק מהתרבותית הגרמנית, אך נדחו על ידיה.

קונרד פרידמן - כנר שני בהרכב, הצעיר בחבורה, רגשן, בעל כיעור מלבב, אידיאליסט ופלספן מלאה, מתלבט ומתחבט בחייו, באהבתו האפלטונית לדורה החלוצה, ובשליחות שהוא אמור למלא כחלוץ המגשים את עצמו בעבודת כפיים, לעומת המשיכה שלו לעולם המוזיקה הרוחני.

ברנרד ליטובסקי - צ'לן מוכשר, חברותי, אך לעתים וולגרי ותככן, חסון וחובב ספורט, בעל איתור צבאי כחייל גרמני בעברו, האמין שהמלחמה היא מקום להתגלות רוח האדם. היה לאומני גרמני, שגרמניה הקיאה אותו מתוכה, הרפתקן חובב סיכונים, הנקלע לעולם האפל של המחתרות.

אווה שטאובנפלד - וויולנית מוכשרת, מהווה מוקד העלילה. אישה יפיפייה, הנותנת דרור למיניותה, ממעטת לדבר, קרה וצינית, חזקה וחכמה, בעלת דעות עצמאיות, בזה לגברים, רואה בהם חלשים המסבכים את העולם במלחמות מיותרות, אניגמאטית, בעלת עבר אפל, הרביעייה היא עולמה.

אגון לונטל - האינטלקטואל, סופר יהודי גרמני ידוע, נכלא בדכאו, בגלל עברו כקומוניסט ופובליציסט, אין לו שמץ של ספק למה שהנאצים מסוגלים לעשות. הוא לא מאמין בישראל כמולדת היהודים, וביכולתה של הציונות להוות פתרון לעם היהודי. אין לא מולדת, הוא זר החולף בישראל כבארץ זרה.

עולם המוזיקה לכאורה מייצג בועה תרבותית, אך שחם מצליח להפגיש אותו עם המציאות הארץ ישראלית של שנות השלושים, עם תל אביב העיר התוססת המהווה בועה בפני עצמה, ועם ההתיישבות העובדת, הנאבקת במאורעות הדמים. הרביעייה במסעותיה חובקי הארץ, מופיעה יום אחד בישוב חומה ומגדל, למרגלות הגלבוע. ברקע פחים מקרקשים, גנרטור גונח, ואחרי נגינת, היצירה העלמה והמוות, נשמע לפתע קולו של הפעמון המזעיק את החברים לעמוד מול סכנה. ברקע שדות הישוב העולים בלהבות, אותם הבעירו פורעים ערבים. קרב יריות החל בן המגנים לפורעים. כולם מנסים לכבות את האש, הנגנים מצטרפים לניסיונות הכיבוי. זהו אחד משיאו של הספר, המתאר מציאות, שבה חברי ההרכב המוזיקאלי הפכו חלק מההוויה הישראלית, קטע מרגש עד דמעות וכאב.

רביעית רוזנדורף - ספר מופלא - קלאסיקה ישראלית, חווית קריאה יוצאת דופן. בראבו לנתן שחם.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על רביעית רוזנדורף - ספריה לעם #334