ביקורת ספרותית על הסוד שבעיניים מאת אדוארדו סאצ'רי
ספר מעולה

---

מרוסיה הקפואה של אקונין טסתי בטיסה ישירה לבואנוס איירס, שם לוהט בינואר וקר ביולי. וגם השלטון לא משהו (בתקופת הסיפור).
אמנם לא ראיתי את הסרט שנעשה על פי הספר אבל אם הוא דומה לספר ולו במעט, ברור למה הוא זכה באוסקר לסרט הזר.
הספר הוא אחד הטובים שקראתי בזמן האחרון, ואולי בכלל.
שוב סיפור בתוך סיפור - העוזר המשפטי המשועמם שפרש מעבודתו בגיל 60, אחרי 40 שנות עבודה באותו מקום (בערך - והסיבות לבערך הזה מתבררות בהמשך הסיפור), מחליט לכתוב על פרשייה בה טיפל 30 שנה קודם לכן. זה סיפור המסגרת והוא רומנטי ונחמד למרות שהרבה לא קורה בו.
אותה פרשייה היא רצח, בהתחלה ללא חשודים, אחר כך עם חשוד אחד. אין כאן מותחן קלאסי שבו מספר חשודים שאחד מהם הוא הרוצח ובסוף מתברר שהרוצח הוא בכלל הבאטלר. לא. זהות הרוצח מתבררת די מהר, אך למרות זאת יש כאן תהפוכות ופיתולים עוצרי נשימה.
הכל כאן שחור ולבן. הרעים - רעים מאוד. הטובים - טובים מאוד. הדברים שהטובים עושים - בסופו של דבר מוצדקים כדי להשיג את המטרה הנעלה שהיא הצדק.
מאחר שהסיפור מסופר מנקודת מבט מאוד חד צדדית - צריך רק לקוות שזוהי באמת האמת.
כך או כך, הסיפור סוחף ומותח, לא ארוך מדי (270 עמודים מלאים באקשן), ומאוד מאוד מומלץ.

» ביקורות נוספות של מיכל
» ביקורות נוספות על הסוד שבעיניים