חשתם פעם אפסים?! הבנתם פעם עד כמה כל הדברים הגדולים שאתם מכירים, לא תופסים מקום בקוסמוס?! רציתם להרגיש - לא לומר - עד כמה כל מה שקראתם בעיתון מטופש?! - אם עדיין לא הזדמנה לכם החוויה הנפלאה הזו, אתם מוזמנים לקרוא את מיקרומגס של וולטר.
זהו, שהוא לא כתב מסה ארוכה עתירת הערות שוליים. הוא גם לא טרח לשתול בכתיבתו מונחים מופשטים ואחרים. הוא פשוט סיפר סיפור בדיון ילדותי, והעמיס בפי גיבוריו את כל מה שמלומד מבוגר היה מנסה להסביר בעשרות עמודים צפופים ומטרחנים, שיכריזו - הכניסה לחנוּנים בלבד.
אלא שבכדי להגיע לתוצאה כל כך מרחיקת לכת, נאלץ וולטר להרחיק מבט. הוא יצא מכיפת השמים, עף לו אל מחוץ לאטמוספירה, שתל שם נקודת-מבט והתחיל לנסות להביט אל הכדור הפצפון שלנו, ועל כל יושביו. כלומר, עלינו.
והתוצאה? את התוצאה אני ממליץ בחום לבדוק. כששני נפילים מאותו כוכב מוגבה ירדו לכאן, וניסו לפתוח בשיחה עם ננו-הומוספיאנס, התוצאה אפילו לא מביכה. היא פשוט מעמידה על המקום. המקום הפצפון והזניח.
נחמה אחת מצאתי לו לכדור הקטנטן שלנו, שננו-אדם בשם וולטר הצליח להתעלות בו ולהביא יצירה עמוקה ומשובחת כמו מיקרומגס.
פרופורציה. כך אני מבקש להגדיר את התמה.














