אפשר לומר הרבה דברים חיוביים על וולטר בן המאה ה-18, ממבשרי המהפכה הצרפתית, משורר, מחזאי, הוגה דעות ופילוסוף.
הוצאת נהר מתארת את הספר כמביא טעימה מענגת במיוחד מיצירתו של וולטר, יצירות המביעות את ההומור והאירוניה המאפיינים את יצירתו, והאקטואלים תמיד, אולי עתה יותר מתמיד.
לטעמי דברי ההוצאה שבחו לטובה יתרה ספר שהוא במקרה הטוב בינוני וצולע מכל הבחינות.
אם נקרא את הטקסט בדגש על הערכים הפילוסופיים שהוא נותן, נגלה שהם מיושנים ולא מחדשים הרבה לבני זמננו, הם גם לא היו רעיונות פורצי דרך במאה ה-18.
אם נקרא ונבקר את הטקסט מבחינה ספרותית נגלה שהוא במקרה הטוב כתוב ברמה של ספרי נוער טובים ואיננו מרתק או משעשע במיוחד.
ספר זה כולל שלשה סיפורים:
1) מיקרומגס- הסיפור העיקרי בספר המנסה להעביר את ההבנה שאנו כבני אדם קטנים ולא חשובים כלל אם מסתכלים עלינו מבחינת חשיבותינו ביקום ולכן עלינו לקחת את כל הדברים בפרופורציות הנכונות. זהו סיפור הרפתקותיהם של מיקרומגס וחברו איש כוכב הלכת שבתאי המגיעים לכדור הארץ לביקור ומחקר. הם כאלה ענקיים שאינם מסוגלים כמעט לראות בני אדם. וולטר בא להראות שהכל יחסי ומראה שמי שנחשב ענק במקום אחד הוא למעשה ננס במקום אחר. עקרון היחסיות הוא המפתח לסיפור זה וההכרה בו אמורה להוביל אותנו לראייה מאוזנת ושפוייה של החיים, כלומר למתינות וסובלנות כלפי האחר והשונה. באמצעות דיאלוגים ששני הענקים עורכים עם תושבי כדור הארץ עולים הרעיונות הפילוסופיים והפוליטיים שהעסיקו את וולטר על טבע האדם.
פילוסוף ארצי אחד מציג בפני המבקרים את טבעם האמיתי של תושבי כדור הארץ: "להוציא קומץ תושבים אשר חשיבותם בטלה בשישים, כל השאר הם חבורה של משוגעים, רשעים ואומללים. האם ידוע לך, למשל, כי בעצם השעה הזאת ישנם מאה אלף משוגעים בני מיננו, חבושי כובעים, שהורגים מאה אלף בריות אחרות, חבושות טורבנים, או לחילופין נשחטים על ידן? ושכך נוהגים כמעט בכל מקום על הארץ, מימים ימימה?".
2) ממנון- סיפורם של פילוסופים ויפי נפש למיניהם המתיימרים למצוא את התבונה בוויתור של התשוקות האנושיות, ובביקורת על תורת "התיאודיצאה" של לייבניץ, הטוענת כי עולמנו הוא הטוב בעולמות האפשריים.
3) מכתבו של טורקי (על הפקירים ועל ידידו באבאבכ)- ביקורת קומית ונוקבת על הדתות. על דתות שטוענות כי הישועה וחיים טובים יכולים להיות רק להולכים בדרך חוקיה וכלליה הנוקשים של אותה דת. סיפורו של פקיר הודי שהיה יושב כל היום על מיטת מסמרים והיה מרכז עליה לרגל לאנשים רבים, הפקיר חי חיי הזנחה, ללא הרבה מזון וללא תנאים, אך זכה להרבה תשומת לב. בא חבר והצליח לשכנע אותו לרדת ממיטת הפקיר ולחיות חיי אדם רגילים, הפקיר שראה שאם יחיה חיים רגילים לא יזכה לתשומת הלב שקיבל כפקיר החליט לחזור חזרה למיטת המסמרים שלו לטובת תשומת הלב.
הסיפורים נחמדים והרעיונות הפילוסופיים בסיסיים ומוכרים לכל אדם בן זמננו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)
