ביקורת ספרותית על קאי, הילד מהארגז מאת וולף דוריאן
ספר טוב

---

כל מי שמכיר אותי ולו מעט יודע, שאריך קסטנר הוא הסופר האהוב עליי. קראתי את כל ספריו עשרות פעמים, ואני תמיד מייחלת לגילויו (או תרגומו) של ספר חדש וגאוני.
לכן, קל להבין למה כשראיתי על הכריכה של הספר החדש "קאי הילד מהארגז", שמדובר בספר שחולק עם "אמיל והבלשים" את התואר "ספר הילדים הפופולרי ביותר בגרמניה", החסרתי פעימה ולא יכולתי שלא לקנות אותו מייד.
אחת הסיבות שהספרים של אריך קסטנר כל כך אהובים עליי, היא שהם מתאימים גם לילדים וגם למבוגרים (ואולי ילדים בגוף של מבוגרים), וכל אחד יכול למצוא בהם משהו להתחבר אליו.
לעומת זאת דוריאן כותב לילדים, וזה ניכר. הספר חמוד ומצחיק, מתאים לילדים, אפילו אפשר למצוא בו ערכים חשובים (לדוגמה: כל אחד יכול לחלום ולהגשים את חלומותיו, החברות כערך עליון, ועוד), אבל בכך זה נגמר.
הכל כאן פשוט מדי, קורה בקלות מדי. אין שום קונפליקט שצריך להתיר, ולכן הסוף "הטוב" צפוי מדי ואין בו שום קתרזיס. כל הפיתולים והתסבוכות שהופכים את קסטנר לגאון, לא קיימים כאן.
דוריאן עצמו היה סופר גרמני שחי בברלין בין השנים 1892-1969. מובן מאליו שהדבר מעלה את השאלה, מה בדיוק עשה מר דוריאן בין השנים 1939-1945, ולכן פניתי, כרגיל, לעזרת הויקיפדיה. בויקיפדיה העברית והאנגלית לא נמצא ערך על שמו, רק בגרמנית. ממה שהיה אפשר להבין משם (כלומר מתרגום הערך על ידי google translate) לאחר סיום התיכון נסע דוריאן לעבוד בארה"ב. הוא חזר בתחילת שנות ה-20 לעבוד כעורך עיתון ילדים בגרמניה, ושם גם החל לפרסם את סיפורו של קאי, הילד מהארגז, בהמשכים. חלק מספריו נאסרו לפרסום על ידי הנאצים בהיותם "פרו אמריקאיים". אחר כך יש קפיצה למעשיו לאחר 1945.
אני יודעת שכאן בסימניה יש מגמה כזאת, להתעלם מעברו של אדם או מדעותיו האנטישמיות או הפשיסטיות אם הספר שלו טוב (עיין ערך סאראמאגו ודומיו), אבל עדיין הייתי מעדיפה לדעת אם ההכנסות מהספר שאני קוראת פרנסו איזה קלגס. בכל אופן, במקרה של וולף דוריאן לא מצאתי לכך ראיות, ולכן הוא מזוכה מחמת הספק.
בחזרה לספר – כאמור, הוא משעשע וגם קצר יחסית, זורם וקליל, ולכן מומלץ לילדים עד גיל 12. למבוגרים יותר – בהתחשב בזה שזמן הקריאה שלו הוא כחצי שעה ברוטו – אפשר בהחלט להתרשם.

» ביקורות נוספות של מיכל
» ביקורות נוספות על קאי, הילד מהארגז