ביקורת ספרותית על קאי, הילד מהארגז מאת וולף דוריאן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 6 באוקטובר, 2012
ע"י חמדת


ספר קטן וממזרי .התקופה :ימי רפובליקת ויימאר,הגיבור - נער כבן 12 -קאי מחלק עיתונים,יתום ואח לאחות קטנה ממנו.

קאי הנו מנהיג חבורת ילדים המכונה "היד השחורה". חבורה זאת מונה רק נערים -בנים ,אבוי!!!,מחלקי-עיתונים,שוליות- סנדלרים ועוזרי כל בעלי המלאכה הקשה בעיר ברלין של רפובליקת ויימאר.

קאי - מבחין יום אחד במודעה בעיתון,שבה נכתב כי"מלך השוקולד מאמריקה מחפש פרסומאי",הוא מזהה הזדמנות נדירה לו ולחבריו להיחלץ מחיי העוני של היומיום,שלא לדבר על תעלולים והרפתקאות .

כך מתחילה הרפתקה מקסימה,נועזת ,מלאת הפתעות ותהפוכות : יש את הרשעים ,יש את הקפיטליסטים החזיריים,יש את הבת היחידה בעלילה -אריקה אחותו של קאי החולמת על בובה שפוקחת ועוצמת את עיניה,לבושה שמלה עם כוכבים-שתהא שלה יום אחד .יש את השוטרים השלומיאלים,יש את מפקחי המשטרה -השמנים והרעים ,ויש את מתחרהו על משרת הפרסומאי - איש נכלולי -בשם קובלנסקי .

עלילת הספר מתמקדת בתחרות בין קאי-מנהיג חבורת הרחוב לבין הפרסומאי המומחה קובלסקי, על מה שמכונה בעגת הפרסומאים העכשווית "התקציב" של מפעל השוקולדים הענק שבבעלות ג'ו אלן המיליונר מאמריקה .כללי התחרות פשוטים: לשניים מוקצבות 48 שעות,שבמהלכן יבחן מי מהם מפרסם בתפוצה הרבה ביותר את מוצר השוקולד,,ועוד יותר מכך -מי מפרסם באופן הלא שגרתי והמפתיע ובכך יצבור נקודות נוספות . קרדיט יינתן לכל אחד מהם על כל מקרה שבו ייתקל ג'ו אלן "מלך השוקולד" בפרסומת למותגים המתחרים .



הרפתקאות מצחיקות ,רעיונות מדהימים, מתח ,מרדפים, תושייה ושכל רב ,חמלה אנושית וסולידריות חברתית משתלבים בעלילה, פורצים וקורצים מכל עמוד ועמוד - גרמו לי לצחוק בהנאה מרובה ולא פעם נשארתי עם פה פתוח מתדהמה על תפניות בעלילה .

הסופר - וולף דוריאן {1892" 1969 } -פרסם בתחילה את עלילותיו של קאי וחבורת "היד השחורה "כסיפור בהמשכים בשם "Kai aus der Kiste",-"הילד מחוץ לקופסה " ,בעיתון הנוער 'Der heitere Fridolin', מתוך כורח כלכלי, הסיפור הפך להיט,ורק שנתיים לאחר מכן ב-1926 התפרסם כספר .

הספר, תורגם לראשונה לעברית בידי מרים שטיין-גרוסמן, ויצא לאור בהוצאת עם עובד ב-1996 בשם "הילד מהארגז". את העלילה ליוו אז איורים של שרלוט פנובסקי.
כעת רואה אור מהדורה נוספת של התרגום לעברית,ואת הטקסט מלווים עתה ציוריו של המאייר הגרמני פיליפ וכטר.

איוריו של וכטר בשחור לבן מקרינים וממחשים היטב את אווירתה של רפובליקת ויימאר,,את העירוניות שבה ,את התוססות שבאנשיה ,את הפתיחות התרבותית ,ומנגד את העולם האפל של שכבות -העוני והמצוקה שהתפרצו במלוא עוזם שנים לאחר מכן עם עליית הנאצים .

כל איור ואיור משקפים היטב את הרפתקאות שבעלילה והפתיעו אותי מחדש בכל עמוד ועמוד ממש כמו נפתולי הסיפור עצמו .הרבה הומור,חן,חמלה ,יופי ומקוריות פורצים מתוך האיורים הללו . מה לעשות ? אני אוהבת איורים בספרים ובמיוחד בספרות ילדים /נוער

עיצוב העטיפה הצהובה השחורה ,היפה והמושכת נעשה ע"י קובי פרנקו .

בסוף הספר מובאת אחרית דבר הכתובה ע"י בתו של הסופר ,זיבלה דוריאן .בה היא מספרת באהבה גדולה אודות אביה וגלגולי הספר ,העיר ברלין האהובה עליה ,וכיצד הספר היווה השראה לספר מסוים שיצא שנתיים אח"כ -ב-1928 בשם -"אמיל והבלשים " מאת אריך קסטנר. וכל השאר היסטוריה .....


הספר מתאים לבני שמונה עד אחת עשרה, ולמבוגרים שעדיין זוכרים את הסיסמה-כמוני .




17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת (לפני 13 שנים)
בלו בלו -אולי בעלך כשהיה ילד פחד מ"פושטקים "?.... ממליצה לך לקרוא לבנות ..ספר מצחיק וגם {אני לא מאמינה שאני כותבת את זה }- חינוכי חברתי....
בלו-בלו (לפני 13 שנים)
יופי של ביקורת. בדיוק רציתי לקנות אותו לקטנה, אבל בעלי (שקרא אותו בשפת המקור כילד) טוען שממש לא אהב. עכשיו אני בדילמה...
חני (לפני 13 שנים)
נשמע מרתק שובבני קונדסי... בדיוק מה שכל אחד עם ראש צעיר יאהב
חמדת (לפני 13 שנים)
מיכל -אם כך מתנצלת ....
מיכל (לפני 13 שנים)
חמדת - צר לי שהפכת אותי לכזאת אובססיבית, בסך הכל נתקלתי בסופר שאת שמו לא הכרתי, והסקרנות הובילה אותי לברר מי הוא ואם לצרינו הוא או לאוהבינו. נדמה לי שגם ציינתי במפורש (ואולי היה זה בתגובות), שאני לא נמנעת מלקרוא ספרים של סופרים אנטישמיים במוצהר (לדוגמה סאראמאגו). אבל כמו שאמרתי, רציתי לדעת עליו עוד פרטים, מה שקורה לי מדי פעם כאשר אני קוראת ספר של מישהו שמוצא חן בעיני (לדוגמה אקונין, ולאחרונה סטפן צווייג - שניהם לא נחשדים באנטישמיות ובכל זאת בדקתי עליהם בויקיפדיה...)
חמדת (לפני 13 שנים)
לכל המגיבים ומיילקים {כמילתו של טוביה } -תודה והערכה .

ולמיכל -רק כאשר סיימתי לכתוב את ביקורת שלי, ראיתי שישנה עוד ביקורת באתר והיא שלך . מעבר להסכמה בנינו שהספר נהדר וראוי לקריאה ,איני מסכימה ,ואולי אני חושבת שבנטייה שלך כשאת קוראת ספר של מחבר גרמני שחי באותן שנות השלטון הנאצי -לבדוק את קרביו -את הולכת קצת רחוק מדי וה נראה במקצת חולני .לא מפני שאני בעד הנאצים ימ"ש וזכרם לעד או כל מי שהזדהה עימם ...אלא שלמדוד יצירה אמנתית -ספרותית לפי אמות המידה הללו באשר לטיבו הספרותי -זה ללכת צעד אחד יותר מדי ולא הגיוני .ברור לי שבבדיקה זאת שעשית היה יותר בנטיית הלב שלך ,אבל האם מכאן ועכשיו כל סופר במקרה הזה -שהנו גרמני ,אוסטרי, נורווגי, הולנדי,פולני , רוסי או -בכלל שחי וייצר באותם שנים נבחן את יצירתו מבעד השאלה "מה עשה בשנים 33-45 "?-זה קצת נשמע לי מרחיק לכת וחולני .

חוץ מזה הביקורת שלך הייתה טובה -כי הספר הנו מיוחד,מצחיק ומקורי לאותם שנים שהתפרסם .
yaelhar (לפני 13 שנים)
ממה את מופתעת? הביקורת שלך יפה (-:
חמדת (לפני 13 שנים)
יעל -אני מופתעת ...ותודה
yaelhar (לפני 13 שנים)
יפה.
חמדת (לפני 13 שנים)
ל-ענ"ן מקריאת הביקורות שלך לא נראה לי ששכחת....אולי הזנחת ...
עולם (לפני 13 שנים)
חמדת, מה הסיסמה? אני כבר שכחתי...





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ