ביקורת ספרותית על מים לפילים מאת שרה גרואן

---

בגיל 6 הגיע לשכונה המאובקת שלנו בירושלים קרקס מדראנו, אבל בגיל 27 סוף סוף נכנסתי לאוהל פסים שלו...לעיתים קרובות כשמגעים לכתוב ביקורת על רב מכר- פשוט נרתעים. כי בסך הכל ההרגשה היא שאין מה לחדש..הרי הספר נמצא כבר במבצע 1+1 ממזמן ואין באמת מה להוכיח. ב"מים לפילים" יש מיקוד חסר פשרות על חלקיק בהיסטוריה, עלילה קריאה, והחשוב ביותר, אמינות חסרת תקדים שנוצרת, בין השאר, בעזרת הוספת התמונות הארכיוניות שהשכילה לערוך המחברת. אנחנו לא יודעים הרבה על תקופת המשבר הכלכלי בארה"ב. על רקע היובש האלכהלי וערב מלחמת העולם השנייה. מה שללא ספק אנחנו יודעים זה שאין הרבה אנשים שיכולים לספר לנו על כך, גייקוב היקר בגילו המופלג, לא עושה לנו טובה, הוא פורס לפנינו כל מה שאנחנו מסרבים להכיר. הערך של עבודת כפיים מאומצת וחדוות החיים של מסירות שכך זה מרגיש, ואולי זה רק אני , שייכת למעטים בימנו. מלבד זה מדי פעם הצלחתי לשמוע את קרקוש הרכבות והרחתי עד בחילה את ריח ההמבורגרים והצמר גפן מתוק. המסע של קרקס הרכבות המשיך הרבה אחרי שסיימתי לקרוא את הספר ונראה שעדיין יש איזו רכבת שם , אולי במימד אחר, ובתוכה פילים ואריות, ובני אדם שלפעמים מתנהגים כמותם, ואולי זאת המחמאה הגדולה ביותר שנותן הספר לבני המין האנושי. הספר הזה בהחלט רחוק מלהיות "המופע המדהים ביותר בעולם" אך הוא מותיר הרבה זיקוקים בלב. ורצון עז לשים בגדים עם פייטים ורודים ולקפץ כלהטוטן. הכנסת הקורא לעולם אחד שהיה קיים , ממש לא ממזמן, היא לא פחות מאומנות, הספר מלא בצלילים ואנשים שזה מרגיש שמתישהו הכרת אותם, ואתה שמח לפגוש אותם שוב.
אני לא חושב שקרקס מדראנו הגיע שוב לשכונה מאז גיל 6,ואם הוא הגיע הוא מצוייד באישורי האגודות לזכויות בעלי החיים,וכנראה גם חף מפילים ואריות. כך או כך אני הולך לחפש את רוזי המלכותית, ואת מרלנה הקלילה, איפשהו שם, מאחורי הטריבונות או אולי במקום אחר, שחסר בו תקווה, אבל יש בו הכל. הקרקס הגיע לעיר!

» ביקורות נוספות של עומרי
» ביקורות נוספות על מים לפילים