ביקורת ספרותית על מים לפילים מאת שרה גרואן
ספר טוב

---

מה כבר אנחנו מבקשים מספר?
שיהיה מעניין, כתוב יפה, התקדמות בעלילה, התחברות לדמויות, סוף מנצח ובגדול שיעביר בנעימים את הזמן.

הספר הזה עונה על כל הבקשות הללו.
תוסיפו לכך את העובדה שמדובר על קרקס - תחום שרובנו לא בדיוק נתקלים בו כל יום (ועוד בשנות השלושים של המאה הקודמת) והרי לכם ספר מנצח.

סיפורו של ג'ייקוב, סטודנט בשנה אחרונה לוטרינריה, שבהחלטה רגעית מצטרף לשיירת קרקס של פעם - בו גברת מאוד שמנה, גמד ופיל שרוקד על כדור היו נחשבים לאטרקציות באותה מידה.
ג'ייקוב כמובן הוא הגיבור הראשי טוב הלב, החכם והרגיש שלא בדיוק מרגיש כמו דג במים ברכבת הקרקס מלאת התככים והקודים הפנימיים שלה.

אז בספר כאמור יש הכל - סיפור אהבה כמובן, סיפור אנושי של אהבת חיות, טובים ורעים והמלחמה הניצחית בין הצורך לשרוד (תקופת השפל הכלכלי הגדול) לבין ההליכה בדרך הישר תוך שמירה על הערכים שלך. אפשר להבין למה עשו ממנו סרט!

גם בספר הזה אנו רואים את הקפיצות בזמנים בין ג'ייקוב המבוגר הזקן בהווה לבין הסיפור שלו בעבר בקרקס.
יש כאלה שיגידו שהוא מיותר אבל אני חושבת שהוא עוזר לסיים את הספר ולהבין את הדמויות יותר טוב.

אני לא יכולה להגיד שמדובר ביצירת מופת (בכל זאת הקיץ' הצפוי שולט בו) אבל בהחלט מומלץ!
מי בא לסרט?

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על מים לפילים