ביקורת ספרותית על הסיפור שאינו נגמר - מהדורה מחודשת - עיטורים: רוזוויתה קואדפליג מאת מיכאל אנדה
ספר בסדר

---

אוקי, אז רק לפרוטוקול, כבר קראתי את הספר, אבל נטשתי אותו בערך בעמוד הראשון שבו התחיל הספר בתוך הספר.

כמה בעיות חיצוניות, קודם כל.
העטיפה באמת לא נראית משהו, הדרקון הלבן הזה שם (כן, זה דרקון) נראה יותר כמו מפלצת תת ימית (ואולי הוא באמת מפלצת תת ימית?).
בעיה מספר שתיים, העטיפה יותר מידי עמוסה ואי אפשר להבין ממנה שום דבר.
כן, ועם כל הפנטזיה הזאת שם, מה פתאום קשור אריה?!
הדבר היחיד שבגללו הרמתי את הספר היה בגלל השם שלו, "הסיפור שאינו נגמר", אוווווווווו, מעניין, אולי התקציר באמת יהיה נחמד.
והתקציר באמת היה נחמד, אפילו יותר, ואחרי זה גם שסיפרו על הספר, הנה הם:
"זהו ספר נדיר, שהיה לרב מכר מדהים ב-27 מדינות והפך לקלסיקה. העלילה הקולחת, לוקחת את הקורא אל מחוזות מרתקים - שם ניתן דרור לדמיונו באופן שאינו יודע גבולות."
אפיל זה מסופר בצורה מקצועית וספרותית!

בפעם הראשונה שקראתי התאכזבתי נטשתי אותו על ההתחלה.
באמת שכן.
ובפעם השנייה, לא הצלחתי להתמודד, וקרסתי בערך באמצע.

ההתחלה באמת מעניינת, בסטיאן, ילד בן עשר-אחד עשרה, בורח לתוך חנות לספרים עתיקים לאחר שברח מילדים בכיתה שלו שהרבו להציק לו.
נכון שזה לא מקורי במיוחד, אבל מסופר בצורה נפלאה.
לאחר מכן, שבסטיאן מתחיל לקרוא אז מתחיל הספר להיות משעמם ומעיק.
היה לספר פוטנציאל, ואני לא מבינה למה הוא כל כך שיעמם אותי.
אולי פשוט לא התחברתי.

הכתיבה הייתה באמת יפהפיה, העלילה בסדר, אבל הספר עצמו נראה לי צולע.

אני באמת שלא יודעת אם להמליץ או לא, בסך הכל הוא ספר טוב מאוד.
אבל הוא היה כבד מידי בשבילי.

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על הסיפור שאינו נגמר - מהדורה מחודשת - עיטורים: רוזוויתה קואדפליג