ביקורת ספרותית על בית מטבחיים 5 (הדפסה מחודשת) - עם הקדמה חדשה מאת המחבר ואחרית דבר מאת המתרגם יורם קניוק מאת קורט וונגוט (נתן איכר)

בית מטבחיים 5 (הדפסה מחודשת) - עם הקדמה חדשה מאת המחבר ואחרית דבר מאת המתרגם יורם קניוק - קורט וונגוט

ביקורת ספרותית על בית מטבחיים 5 (הדפסה מחודשת) - עם הקדמה חדשה מאת המחבר ואחרית דבר מאת המתרגם יורם קניוק מאת קורט וונגוט
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 10 באפריל, 2012
ע"י נתן איכר

אני לא מוכנה לשלם על ספר פחות משמונים שקלים. אני מרגישה שזה זילזול בסופר וביצירה שלו. לכן כשחשוב לי מאוד לקרוא ספר במחיר מגוחך- אני פשוט לוקחת אותו. אני חושבת שוונגוט היה מחייך אלי. וזה, זהו ספרו הכמעט אוטוביוגרפי. הייתי מוכרחה. וונגוט חי בתקופה סוערת של ההיסטוריה האנושית. אולי הסוערת ביותר. כן, כן, מלחמות העולם. הבחור סיים תיכון והחל את לימודיו במכללה, אך כשפרצה מלחמת העולם השנייה, לא נשאר אדיש והתגייס לצבא האמריקאי. כדברי המשורר:" מה בחור יפהפה שכמוני, עושה במן שכזה מקום?" סביר שהוא לא היה לוחם דגול. בכל אופן, הוא היה בחיל הרגלים ובאחד מהקרבות בהם השתתף הגרמנים הפתיעו את הדיויזיה, ולאחר לחימה ממושכת הוא נותק מהגדוד. הוא נפל בשבי הגרמני ונשלח לדרזדן. הוא חווה את הזוועות של ההפצצה בת שלושת הימים על דרזדן בתוך בית מטבחיים חמש- שם הוחזקו השבויים האמריקאיים. זהו הרקע לסיפורו הקרוב ביותר של וונגוט עליו.

כשהספר הסתכל עלי מהמדף, בכלל חשבתי שזה ברל כצנלסון על הכריכה. אני חייבת להודות שהופתעתי. דמינתי את וונגוט מגולח וחמור סבר הרבה יותר. תראו אותו- נראה כמו קיבוצניק מיואש. מצאו את ההבדלים בינו לבין ברי… קראתי את בית מטבחיים חמש בשש שעות, לא רצופות, אך באותו היום בו קניתי אותו. זה היה אחד מהימים הנפלאים בחיי. חשוב לעשות זמן לדברים כאלה לפעמים. למדתי שלוונגוט יש קהל מעריצים לא מבוטל. בית מטבחיים חמש נחשב לספרו הטוב ביותר של וונגוט (ויסלחו לי אוהדי 'אמא לילה', אני בכלל בעד עריסת חתול). הוא מופיע ברשימת 100 הספרים הטובים שנכתבו בשפה האנגלית ע"פי מדור הספרים של מגזין טיים, הגיע למקום 18 ברשימת 100 הטובים של עורכי המודרן ליבררי. לא מפתיע שגם עשו עליו סרט גרוע, אז בתקופת גלי הסרטים על מלחמת העולם השנייה…. לאחר שיחת אוטובוס עם בחורה שקראה את אותו הספר באנגלית, גיליתי שיש המון אנשים שמרגישים שהוא כתב בדיוק אליהם, והחליטו לקעקע משפטים מספריו על גופם. לעיתים גם פסקות שלמות, ולתחושתי באתר הזה- http://www.contrariwise.org/tag/kurt-vonnegut/ , גם יש בחורה שקיעקעה על עצמה פרק שלם. כמובן שהכתובת המקועקעת ביותר היא ככה זה. so it goes. אולי המשפט הפופי ביותר שיצא מהרוקנרולר הזה. כמעט smells like teens spirit. מסמל את היחס הדטרמינסטי לחיים. כל פעם שדמות נהרגת, ושיהיה לי בריא, הן הולכות בזו אחר זו, נכתב עליהן- ככה זה.כי כשטראמפלדור מתבונן באדם, הוא רואה מרבה רגליים שבחילתו רגלי תינוק, ובסופו רגלי זקן. איזה רעיון יפה- קורט, עשה לי ילד! על כן, אין זה משנה מתי האדם מת. עכשיו או מאוחר יותר. הוא מת בסוף, אין זה משנה מהו הסוף, או כיצד הוא נראה.

את הספר מתרגם מאנגלית האחד והיחיד המתאים למשימה- יורם קניוק. אין ספק שהיום בו הם נפגשו לדבר על התרגום לספר, כמו שמספר לנו קניוק מאחרית הדבר שהוסיף, נכנס לחמשת המפגשים שהכי הייתי רוצה להיות בהם. אני מדמיינת שהייתה בינהם כימיה משוגעת ושהם יכלו להיות חברים טובים לאללה. קניוק היה הבחור המתאים ביותר למשימה. העובדה שהם בני אותו גיל בערך, וחוויות החיים שלהם כל-כך שונות, גורמות לי לתפוס את המעשה החלוצי הארץ ישראלי בעוד אור שונה. אולי על אף הזוהר החלוצי, אני מתחילה להרגיש שחברי דור תש"ח היו גם ברי מזל מאין כמוהם. כמעט היחידים בגילם בעולם שלא חוו את מלחמת העולם השנייה על בשרם הרך.

בילי פילגרם הוא שמו של הגיבור. כל הספר רק הזכיר לי את סקוט פיליגרם. וזה לא הקישור היחידי שיש לספר הזה לקומיקס. ומסתבר שלא רק לי זה עשה אסוציאציה כזו. בבלוג שאני משתדלת לעקוב אחריו ששמו הוא 'הסיפור האמיתי והמזעזע של', מצאתי פוסט מגניב- http://www.hahem.co.il/trueandshocking/?p=502, שמקשר את הטרלפאמדורים לד"ר מנהטן מהwachers, שזה אולי הקומיקס הטוב בעולם, אבל בטוח הסרט הטוב שראיתי בשלוש שנים האחרונות.

http://youtu.be/jo1ApC2B9D8
ההפצצה בדרזדן היא סיפור שיצא לי להתוודע אליו לפני שנים כשיצא האלבום Elvis Perkin in DearLand. הייתי חייבת לברר את משמעות השיר. עדיין לא הבנתי. אבל כבר כמה שנים אני מכירה את סיפור ההפפצה בדרזדן, אחת מההפצצות שחתמו את מלחמת העולם השנייה.

הרבה ויכוחים יש על חשיבותה של ההפצה. הטענה השמאלנית, היא שלא הייתה לה חשיבות מכרעת, ושזה היה עוד הנפת שרירים של בעלות הברית על ברית המועצות- כדי שבסוף המלחמה לא יהוו איום ממשי על בעלות הברית.

דרזדן זכורה (קצת כמו אדם מת), כעיר ציורית מאוד, יפה, תירותית, ושלווה. נטיית הלב הטבעית של הגרמנים הייתה לחשוב שבעלות הברית מתייחסות אליה כעל עיר מפורזת. זו הייתה כמובן טעות מרה, שגרמה לכך שלא תהיה הגנה אווירית על דרזדן. מה 13 עד ה15 לפברואר 1945, נפלו על דרזדן 3,900 טון של פצצות. 85% ממבני העיר, שהיו עשוים היסטוריה סלבית, נחרבו.

וונגוט מתאר את זה בצורה מזעזעת, שאני נוטה להאמין- דומה מאוד למציאות.

יחסו של וונגוט אל המלחמה, הוא כמו יחסו אל הקיום האנושי- טדרמינסטי ואגבי לחלוטין. אם אתה יודע איך נראה סוף העולם, אתה בטח לא תכעס על החיילים שהפגיזו עד כדי חורבן עיר יפהפה, אלפי נפשות. בהקדמה, וונגוט כותב שהוא אינו כועס על המפציצים, כשם שכל אחת מהגופות שנאלץ בכפייה לוהציא מתחת לעיי חורבות דרזדן יכלה להיות כל אדם- כך יכלו להיות גם החיילים. באותה מידה שהוא יכל להיות שם.

הדטרמיניזם הזה, כאמור, מנת חלקו של כל אדם שראה את המין האנושי בתחתית העכורה ביותר שהיה בה מעודו- המאה השנים ההם- מלחמות העולם. ספק רק אם סיימנו את התקופה הזו. מכירה רק ויקטור פראנקל במסה היפה שלו- האדם מחפש משמעות, שכפר בדטרמיניזם וחי את השואה.

אבל קל להידבק בו לא רק כלפי מצב האדם. קל להסתכל על אדם ולראות אותו כמרבה רגליים שרגליו האחוריות הן של תינוק, והקדמיות של ישיש. קל לחשוב שאתה מכיר אדם ואתה יכול לראות בו כל שיהיה. אני חושבת שעדיף למות מאשר להרגיש שאתה יודע לאן פני כולם מועדות, ולאן הם הולכים להגיע. יש משמעות להיכרות ולידיעה. לדעת איך חבר יגיב מול סיטואציות רבות זה חשוב- זו משמעותה של היכרות וחברות עמוקה. אך צריך להאמין ולראות את הייתכנות של החברה להשתנות מתוך אותם מצבים, מתוך מפגשים אנושיים, חוויות.

יורם קניוק, כמו וונגוט, חולק את אותה ההסתכלות על המין האנושי לדעתי- כך משתקף בנבלות, ובכל ראיון שקראתי איתו, ומישהו העיז לשאול אותו על העתיד. הולך ופוחת הדור הוא יגיד לעולם. על אף שבוונגוט יש משהו נעים יותר לתחושתי, או שאולי זו אמריקה שמעדנת את האנטיפטיות של הדטרמיניזם הזה.

אבל מהצד השני, ישנו ברל. מסתכל ממרום דורו על שניהם, חי גם את מלחמת העולם הראשונה, ולא נותן למציאות ללכת בעצמה. ברל, הדומה כל כך לוונגוט בחזותו, היה צוחק על שניהם בפרצוף ואומר שהם הדור הפוחת. אין לתת למציאות יד חופשית- אין לה ידיים. עליהם לעשות ומיד. עלינו ליצור את גורלינו- לטוות את חוטיו. המין האנושי ראה את החושך אל החזור- ההשמדה, ומשם צריך לפרוק את עול הרוע ואת עולמינו החדש להקימה.

ההפך מהרוע, מהזלזול, מההשמדה הם חיי חברה שערך חיי האדם במרכזה. כזו שניסו ברל וחבריו ליצור במדינת ישראל. כזו שדור ההורים שלי לקח כמובן מאילו, ומתוך אותה גישה דטרמינסטית שפנים רבות לה- האדישות המוכרת ביותר, פירקו.

ביום שלישי ה1.5 תתקיים כמדי שנה צעדת האחד במאי בת"א. צעדה שמזכירה שכולנו אנשים עובדים, יצרניים. וסביב זה לדרוש את הכבוד המגיע לנו, מכל המבקשים לכמת את ערך החיים שלנו, למדוד ולתגמל ביכולת לחיות.

כולכם מוזמנים. קורט וונגוט, לתחושתי, היה מגיע. אחרי שיחה לא פשוטה אולי, שהייתה יכולה להימשך פני עשור, אך היה מגיע. כי בסופו של סיפור, התחושה היא שהוא משתמש בדטרמיניזם ככלי ספרותי- להעמיד את האנושות על קליפת בננה, ולהתבונן בה יחד מחליקה לתהום. כדי שנדע להתרחק מבננות.

מי שאהב- את וונגוט, אודרוב לעריסת חתול ואמא לילה.
את האדם במלחמה , מלכוד 22/ ג'וזף הלר כמובן, מלך עכברוש/ ג'יימס קלאוול.
את המין הדטרמיניזם, ועומללות המין האנושי- רק מונטי פייתון.
ואת המד"ב החברתי, מיד למנושל/ אורסולה לה-גווין.
הסאונדטארק ההולם- הtalking heads יספיקו. תכלס האהוב עלי הוא little creatures שלהם, אבל כל אוסף של הטובים ביותר יעזור.
מבחן בצ'דל- אחד מתוך שלוש. יש 2 דמויות נשיות עם שם.

21 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של נתן איכר
» ביקורות נוספות על בית מטבחיים 5 (הדפסה מחודשת) - עם הקדמה חדשה מאת המחבר ואחרית דבר מאת המתרגם יורם קניוק

טוקבקים

+ הוסף תגובה

יניש	יניש (לפני 12 שנים ו-1 חודשים) ביקורת מרתקת מרחיבה ומעשירה. שאפו על המלצת הסאונדטרק.
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) חמדת, לא כתבתי שהמחאה אחרי מלחמת יום הכייפורים לא עזרה. וכמו שאת אומרת בעצמך המערך או העבודה הפסידה את הבחירות אחרי המחאה של הלוחמים המשוחררים שהצליחו להוביל מאבק שנתן את פרותיו רק ארבע שנים לאחר המלחמה!!! בארץ לא היה מאבק חברתי שהביא להחלפת ממשלה. התבוסה של הליכוד בבחירות 91 היו על רקע כלכלי- חברתי ובעזרתה האדיבה מאוד של ממשלת ארה״ב.( ונפילת ברית המועצות והעליה הענקית ממנה), לכן אי אפשר להגיד שאי פעם מחאה חברתית מחוץ לתקופת הבחירות הביאה לשינוי פוליטי. יכול להיות שדברים השתנו אבל אישית אני לא מאמין.
חמדת	חמדת (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) טוביה - הפגנות המחאה שלאחר יום כיפור הורידו בסופו של דבר את שלטון מפא"י -עבודה ,אחרי 30 עשורים .כך שמה שהנך מציג אינו נכון עובדתית. אלו היו מחאות חברתיות על רקע בטחון ומלחמה .איני יודעת אם שלטון הליכוד יעוף מהשלטון בבחירות הבאות,,,נראה לי שלא לצערי,אבל זה יקרה אם ברעידת אדמה חברתית או רעידת אדמה צבאית -אירן לדוגמא . המחאה האמתית החברתית האחרונה אכן הייתה של הפנתרים השחורים,ואכן הם התברגנו כמו כולם ...מהפכות לא נשארות לנצח ,הן מתפוגגות או מתחילות מחדש בצורה אחרת ובנסיבות אחרות .
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) חבר׳ה אתם באמת מאמינים שמשהו יקרה הקיץ? לצערי זה מזכיר לי יותר את חגיגת ההפגנות המחאה לאחר מלחמת יום כיפור, הכל מתמוסס בסוף, מכוון שאין היום בישראל מחאה אותנטית ! אתם זוכרים מי הנהיג את המחאה בקיץ האחרון? הם היו אותנטיים? הם התמוססו ברגע שהמדיה חבקה אותם. המחאה האמיתית ביותר הזכורה לי היתה של הפנתרים השחורים, וגם הם התמוססו ברגע שהאליטות חיבקו אותם ( הם הוכנסו לכנסת ונעלמו שם ראו ח״כים כמו צ׳ארלי ביטון וסעדיה מרציאנו), זהו , בישראל קונים אותם בזיל הזול והם נעלמים, נשאבים לחור השחור של האליטות.
אנקה	אנקה (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) לחמדת ולטוביה, אם הקיץ אתם מתכוונים להצטרף למדורת השבט בשדרות רוטשילד או בכל מקום אחר, אז אני מבטיחה להצטרף.
אנקה	אנקה (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) לנציגת הדור הצעיר, שבודאי אינה מתקראת נתן. לגבי הפועלים האמיתיים של ישראל נראה לי ששתינו דווקא מתכוונות לאותו הדבר. כן הם חיים ממשכורות המינימום ונושקים לעוני או בודאי נמצאים בעשירונים הנחשבים לעוני בסטטיסטיקה.כוונתי בהחלט לאלו העובדים במפעלים ההולכים והמתמעטים והנסגרים והמועתקים לארצות ניכר. לאלו שמוכנים לעבוד עבודה פיזית סיזיפית "שחורה" עד היציאה לפנסיה או על אלונקה מכיוון שאין להם אלטרנטיבה אחרת. אם תצליח להוכיח לי שאת אכן חלק מאותם אנשים טובים ועובדים וחלומם הגדול לפרנס את משפחתם ולחזור הביתה בשלום אז אוכל להעביר לך בביטחה את מפתחות הדגל האדום ואת הזכות לשיר את האינטרנציונל הנשכח:)
חמדת	חמדת (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) טוביה - האם אתה מרמז שהמהפכה החברתית בקיץ שעבר ,או ראשית נצניה לא היו אותנטיים? איני חושבת כמוך .זה כמו רעם מתגלגל עכשיו בתוך הלבה הנסתרת של החברה הישראלית .אם אירן וביבי לא יחגגו בקיץ אז להערכתי יהא פיצוץ חברתי ,גם בניסיון של כלי התקשורת האלקטרוניים לגמד או לא לסקר אותה כתגובת מנהלי ערוץ 10 . בכל אופו אתה מזומן להדליק את אש המדורה החברתית בשד' רוטשילד.
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) זו זכותך לעשות לעצמך חג מתי שאת רוצה, ובעצם למה לא ה1 במאי. אבל את לא יכולה לדבר בשם של מישהו אחר שמעולם לא בחר בך בתור נציגתו! את גם רשאית לחולל מהפכה חברתית , לגרום לשינוי כלכלי חברתי ולשחרר את ישראל משילטונו המושחת של ההון- שילטון. אבל תמיד במסגרת החוק, ובלי אלימות. ואיך אומרים, שאלוהים יהיה בעזרך. שאלה: האם צריך להתכונן למהפכה חברתית הקיץ הזה? שאם כן אולי אבוא לשבת איתכם באוהל, אבל בתנאי שהיא תהיה אוטנטית! בהצלחה!
נתן איכר	נתן איכר (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) אנקה השוק בהחלט משתנה, ופועלים נתפשים בימינו שלא כבעבר, כבעלי צווארון לבן- מנומנמים ליד מחשב. אך פועלי הצווארון הכחול לא נעלמו. בעלי האינטרסים העלימו אותם מהתודעה הציבורית. עובדי קבלן עדיין יש, גם מפעלים עוד יש. ולא רק זה- גם עובדי הצווארון הלבן אינם נמצאים בשכבת ביניים שאהבנו לקרוא לה בורגנות, אלא רק מתקרבים אל מעמד העובדים העניים יותר ויותר. מה שנשאר מאותה הבורגנות הוא בעיקר הגינונים האשכנזיים. (עוד על התאגדות את מוזמנת לקרוא בביקורת שכתבתי על ענבי זעם) וכאחת מנציגות הדור הצעיר באתר זה, אני תובעת את זכותינו הטבעית על החג הזה מידי הקומוניזם הסובייטי האכזרי, ומיידי ההיסטוריה הארץ ישראלית! החג הזה רלוונטי מתמיד, ושייך לכל אלו הרוצים לדמיין עתיד ללא ניצול למין האנושי- גם אל מול כוחות הניאו לבריליזם.
אנקה	אנקה (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) לנתן איכר, האחד במאי הוא "חג" שמשמעותו אינה אומרת דבר לדורות הצעירים. מרגע ש"הסתדרות העובדים" תש כוחה ומעמדה לא כל שכן מאמא רוסיה כבר לא כל כך קומוניסטית, האחד במאי נשאר משמעותי רק לאותן מומיות מפוחלצות של ראשי הקומוניזם המתים בעולם. לא נראה לי שלפועלי ארץ ישראל הנוכחית יש זמן או כוח לחגוג בן בגלל שכרם הזעום והן בגלל מיעוטם. תזכירי לי כמה מפעלים נסגרו בשנה האחרונה?
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) P.S שכחתי לכתוב בתגובתי הראשונה שהפצצת דרזדן באה לאור הדרישה של סטלין להפציץ את דרזדן שלמרות בנייניה היפים והעתיקים היתה צומת דרכים מרכזית לרכבות שהובילו כוחות לחזית המזרחית . הפצצת צומת זאת היתה בעלת חשיבות מהמעלה הראשונה לעצירת משלוחים של תגבורות לצבא הגרמני שנלחם נגד הסובייטים ונועד להקל על התקדמות הצבא האדום לכיוון ברלין.
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) לפניולה באופן עקרוני אני לא מסכים עם הקביעה שלך. מלחמות פורצות בין עמים , לא בין אנשים! היטלר ניבחר לעמוד כראש ממשלה באופן דמוקרטי, כל בר דעת שרצה לדעת מה מכיל מצע המפלגה הנאצית היה יכול לקרוא את זה במיין קאמפ... ויש עו דוגמאות בהיסטוריה. נעשה מחקר ביחב״ל אם מלחמות פורצות יותר בין מדינות דמוקרטיות לבין מדינות שאינן. המחקר הוכיח שבין מדינות שאינן דמוקרטיות פורצות יותר מלחמות , אבל אליה וקוץ בה, מכוון שרב המלחמות שפרצו במאה ה-20 היו בין מדינות בעלות משטר דמוקרטי למדינות שיש בהן משטר שאיננו דמוקרטי, ואת העובדה הזאת המחקר משום מה שכח לבדוק. איננו יכולים לפטור עמים שבהם קיים משטר טוטליטרי או אחר מכוון שהעמים האלה מגויסים למלחמה ובדרך כלל הולכים למלחמה בצהלה גדולה. בספר ״ אין כל חדש במערב״ זכור לי תיאור השימחה שפרצה ספונטנית בציבור הגרמני כאשר גרמניה הכריזה מלחמה על צרפת ואנגליה. כמו כן לא שכחתי את אוירת הצהלה במצרים וביתר ארצות ערב כאשר נודע להם שנאצר סילק את כוח האו״ם והכניס את הצבא לסיני. כשבריטניה הכריזה מלחמה על ארגנטינה זה גם היה ירוץ נבוב ללכת להילחם על אי במרחק 10.000 ק״מ מאדמת בריטניה , כאשר הבעלות על האיים לא היתה כל כך ברורה, אבל הציבור תמיד הולך אחרי הממשלה שלו, ולא משנה אם היא נבחרה בצורה דמוקרטית או לא.
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) ובקשר לביקורת אני מבקש את סליחתך גברת נתן איכר, אבל אני לא יכול להוסיף אותך לאהבתי+*^%#£€$> אינני מסוגל לקרוא ביקורת שאורכה כמעט כאורך הספר. את באמת בחורה מבריקה , ועל זה אין ויכוח, אבל , זאת רק ביקורת ספרים , ולא תחרות להראות לכולם ״ אוי כמה שאני מבריקה״ אז כמו שכתבתי , זאת רק ביקורת, זה לא הספר!
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) תודה אנקה על הפירגון
אנקה	אנקה (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) לטוביה, תודה על ההמלצות ועל התובנות. מזל שיש מישהו שעוד קורא ספרי היסטוריה עיוניים. ובאמת הגיע הזמן שעוד כמה חבר'ה מסימניה יעשו את זה בטרם זורקים לאויר הוירטואלי " כמה שמלחמות הן רעות" את זה כולם יודעים.
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) אני ממש לא מבין את כל אותם חבריםדעתנים שכותבים מבלי לדעת פרטים מינימליים בנוגע לארועים היסטוריים המוזכרים פה. כל מיני אנשים שמדברים על ״ הפצצות נקמה״ הרס לשם הרס, הריגה לשם נקמה, וכו , וכו׳. ראשית אני ממליץ לקרוא את הספר , ״דרזדן״ מאת פדריק טיילור, ספר זה יחזיר אותכם קצת למציאות של סוף המלחמה ההיא. הטענה שנגסקי הופצצה לחינם, מכוון שהקיסר ניכנע כבר אחרי הפצצת הירושימה היסטורית וכרונולוגית לא נכונה . הכניעה של יפן ( מפיו של הקיסר) באה לאחר נגסקי , ועוד היו גנרלים יפנים שחשבו להמשיך במלחמה, אלמלא הקיסר מי יודע עד לאן האמריקנים היו צריכים להלחם כדי להוריד את יפן על הברכיים. מאוד חורה לי כל ההיסטוריונים החדשים בחלקם גרמנים ובחלקם ישראלים שממעיטים מאשמת העם הגרמני וממעיטים מאחריותו לזוועות שהמשטר הנאצי היה אחראי להן. כל דיבור על פשע מלחמה שביצעו האנגלו- אמריקאים בדרזדן, בברלין, בהמבורג ועוד, הם זבל פוסט היסטורי , אשר בינו לבין מה שקרה במציאות אין ולא דבר. כמו כן אני יוצא נגד הממעיטים או המצטדקים, שמבקשים להמעיט באחריות של העם הגרמני לעליית היטלר לשלטון ובדרך זאת מבקשים למצוא ״ דרך להלבנת״ המצפון הלאומי הגרמני. ולאחר שגמרתי ״לרדת״ על החברים בסימניה, אתן לכם כמה שמות של ספרים שיעזרו לכם לעצב את דעתכם על בסיס היסטורי יציב: 1) דרזדן מאת פדריק טיילור. 2)היטלר, בעלות הברית והיהודים , מאת שלמה אהרונסון. 3)המנצחים, מאת מייקל בשלוס. 4)הדיקטטורים, מאת ריצ׳רד אוברי. 5)הרייך השלישי- היסטוריה חדשה, מאת מייקל ברליי.(במיוחד פרק 10 ״לשחק תפקיד בסרט״: מלחמה ושלום, 1943-1948. הערה: אני חושב שאין להוציא מ ״ המשוואה״ את מעללי הגרמנים בחזית המזרחית. אני לא יודע למה אבל כולם שוכחים שאת המחיר היקר ביותר שלמו ברה״מ ומדינות מזרח אירופה,שאיבדו ביחד מעל 27 מיליון אזרחים. אז בבקשה קצת מימדיות ברחמים...
yaelhar	yaelhar (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) :panyola דיברתי על נגסקי, לא על הירושימה. אחרי הירושימה הירוהיטו נכנע. הפצצה על נגסקי היתה מיותרת מבחינת הכרעת המלחמה, כמו ההפצצה על דרזדן, ההפצצה על קובנטרי ועוד הפצצות ומעשי זוועות - משני הצדדים - לא מחויבי המציאות, הורגים והורסים חיים. מה שאמרתי נגע למלחמות ככלל, לא לצד מהצדדים. בחירה במלחמה היא בחירה של מיעוט (בדרך כלל פוליטיקאים) המוביל את הרוב. אבל נראה לי שהנושא מוצה - וזו כל יכולתי להסביר את עמדתי.
שין שין	שין שין (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) ביקורת מעולה ומחכימה. אהבתי במיוחד את המלצות הקריאה והמוסיקה.
panyola	panyola (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) yealhar לא התעניינתי בהפצצות שנעשו בדרזדן כי באמת אין לי רחמים לו הבתים לא על האנשים של אותה עיר נאצית. הם הרסו את כל אירופה מנין רחמים עליהם. מילים מאד יפות נגד המלחמה, אהבה ואחווה, אף אדם בר דעת אינו חובב מלחמות. אבל המלחמה שבה הושמדו ששה מליון מבני עמך מלחמה שגררה את העולם למלחמה שנוראה ממנה לא היתה אז אולי היתה נקמה, אז מה? אין שום השוואה בין דרזדן לנגסקי והירושימה, שאותן הפציצו כי היפנים סירבו להכנע, הם גבו קורבנות, והיו אכזריים בדיוק כמו הנאצים. הפצצת עיר אחת לא הכניעה אותם רק בהפצצה השניה נכנעו. אז מוזר לי שאת אומרת שנגסקי והירושימה הפצצתן היתה כוחנית, היא היתה מכורח המציאות.
נתן איכר	נתן איכר (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) מספר דברים 1. אני לא רואה טעם בסמלים תלושים. חווית הקריאה עבורי משמעותית במידה וכל חושי התרבות שלי חוברים יחד. אלו החידושים שאני יכולה להביא לספרים האלו- את רוח זמנינו הפוליטית תרבותית היום. 2. וונגוט כופר במוסר עצמו. הוא לא שופט. הוא מבין שבימים טרופים אלו, זה היה יכול להיות הוא במטוס, או הוא כאזרח משולל אחריות על המציאות בדרזדן. דעתי האישית היא שכשלאנשים אין תחושת אחריות ויכולת עיצוב המציאות, זה אכן יכול להיות כל אחד. (אין לי מילים מתאימות לנסח את זה במדויק, הלך הרוח של הספר מדיק מאוד) אני בעיקר נהנת מהתחושה הכללית של יאוש מוחלט מהאנושות, שגרמה למליוני נפשות להידלל מהעולם בגלל פוליטיקאים עם תסביכים פאלים. 3. מכיוון שאין בכוונתי להשתייך למוסד האקדמי עוד שנים ארוכות, אשאיר לעצמי את הזכות לגבב את דעותי כל אמת שהם יצאו ממני. עמכם הסליחה על האורך. 4. חלילה ולרגע לא אזלזל בחלוצי העליות השנייה והשלישית ובדור תש"ח. הם היו עסוקים בדברים חשובים יותר לטעמי פה בארץ, ורוב הזמן אני חיה בערגה לתקופה ההיא פה. 5. ברל ווונגוט נראים בול אותו הדבר! מצחיק אותי שהם גם מייצגים תפיסות שונות לחלוטין של חיים. ושוב, כל הלא דטרמינסטים באשר הם מוזמנים לחגוג איתנו את האחד במאי שמסמל גם הוא, עבורי, את ההפך מזילות חיי האדם.
yaelhar	yaelhar (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) עולם-נפלא-נורא: גם לי אין ידע לגבי ההפצצה הספציפית, פרט למה שקראתי פה ושם. התרשמתי שיש הרבה השערות לגבי זה, ואין ידע מבוסס. אבל נושא זה - שהוא נושא הספר בו אנחנו דנים(?) הוא חלק ממה שאני חושבת על מלחמות. מעשים זוועתיים נעשים בהם (בשני הצדדים, כמובן), וכל הפעילויות (מידתיות או לא) גורמות להרס ואומללות. בכל סיפור מלחמה החל מהתקופות הקדומות ביותר שתועדו (איליאדה?) קורות אותן פעילויות מאמללות שטעמן היחיד הוא דילול אוכלוסיית ההומו סאפיינס...
עולם	עולם (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) ליעל: את כותבת כך: ""ההיסטוריה נכתבת על ידי מנצחים" הוא בטוי שקובע כמה מהשיפוט המוסרי שלנו תלוי בזהות הנפגעים: האם העיר שנמחקה היא של מנצחים (הטובים) או מפסידים במלחמה (הרעים)." אני סבור כי הביטוי "ההיסטוריה נכתבת על ידי מנצחים" היה נכון בתקופות קדומות יותר כאשר המובסים נעלמו מן המפה וממילא ההיסטוריה נכתבה רק בידי המנצחים. בתקופה שלנו, ובעיקר בדמוקרטיות המערביות, ביטוי זה הפך קלישאתי ואנכרוניסטי, שכן לא זו בלבד שגם הצד המפסיד כותב את ההיסטוריה מנקודת המבט שלו, אלא גם בקרב המנצחים ישנם היסטוריונים בעלי דיעות שונות, וחלקם מאמצים דווקא את נקודת המבט של המנוצחים. לעצם העניין, יתכן והפצצת דרזדן נבעה ממניעי נקם (בל נשכח את הפצצת קובנטרי) ויתכן שאחד השיקולים היה שהדבר יאיץ את סיום המלחמה וימנע בכך קורבנות מבנות הברית. לא הייתי מזלזל בשיקול כזה. אבל, אין לי מספיק ידע בנושא בשביל לקבוע אם ההחלטה להפציץ הייתה מידתית (ולא נראה לי שבאותה תקופה היתה ביקורת של בג"צ על מי מהצדדים.)
panyola	panyola (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) כביקורת לא אהבתי היות ויש יותר מידי מלל. אין ספק שסגנון הכתיבה מעולה יש לך ידע ובטוח שהינך משכילה, אך מסתבר שהשכלה רחבה לא תמיד נותנת את היכולת לראות רחוק לראות נכון. מה קשור כצנלסון לקורט וונגוט ומה קשור האחד במאי להפצצות בדרזדן? ומה הרחמים הללו על תושבי דרזדן הנאצים? לא נראה לך תגמול על ההרס שהם ביצעו באירופה, אינך חושבת שבמלחמה אמורה גם להיות פעולת ענישה, שירדו ממרום גובהם שהם לא הגזע העליון השולט ואפשר להביסם? הם היו צריכים מכות לגאוותם הנלוזה מלבד התבוסה בלבד. תבכי על חורבן בית שני יותר חשוב, דמעותיך מיותרות.
אנקה	אנקה (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) גוטי, מילים כדורבנות יקירה.
גוטי	גוטי (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) דווקא דרזדן הפכה לנצחון גרמני! לכל מי שמגיע היום לדרזדן רואה כי העיר הקטנטנה הזו הפכה לסמל בעיני הגרמנים הזקנים (שהיו בעבר אולי נאצים), סמל להתמדה, נחישות, חריצות, כוח וגאוה לאומית גרמנית. העיר שוחזרה מחדש עם אותם אבנים שנלקחו מההריסות. השחזור כה מדוייק שאפילו שחזרו בתים שנשרפו וכד' העיר הפכה למקום עליה לרגל לזקני מלחמת העולם השנייה הגרמנים שבאים בהמוניהם לחזות בנצחון הרווח הגרמנית - לפי דעתם. אני, כיהודייה, הרגשתי נורא בעיר הזו ולכן ההפצצה לדעתי פספסה פעמיים: גם הרג ללא הבחנה וגם מקום עלייה לרגל לנאצים קשישים ומקום שדווקא משמר את רוחם הרעה!
בלו-בלו	בלו-בלו (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) עולם - כרגיל אתה מיטיב לנסח, קלעת לדעתי.
בלו-בלו	בלו-בלו (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) אנקה, לא התכוונתי שאת חייבת להיות דיפלומטית. מסכימה איתך לגבי מה שכתבת. אני בעצמי דור שני לשואה. ברור שהצער על האנשים שנרצחו הוא לא בר השוואה למבנים. מה שהתכוונתי הוא שחבל על ההרס הנוראי שגרמה המלחמה הזו, וקל יותר לראות הרס של בניינים מאשר להפנים רצח של כל כך הרבה אנשים. ואני נגד הרס למען הרס.
yaelhar	yaelhar (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) עולם-נפלא-נורא: דרזדן היא משל על מוראות המלחמה. היא לא שינתה דבר מבחינה צבאית, היא הופצצה רק למען ההרס. כל מי שקרא את הספר עליו אנו מדברים (דווקא מנקודת מבט של אמריקאי שבוי) - יגיע למסקנה דומה. כשכתבתי את ההקבלה לא התכוונתי לבניינים היפהפיים אלא להפגזה חסרת טעם שמחקה עיר שלמה וחיים של אזרחים. הייתי יכולה לכתוב דבר דומה על נגסקי - גם שם זה קרה על ידי אותו צד. "ההיסטוריה נכתבת על ידי מנצחים" הוא בטוי שקובע כמה מהשיפוט המוסרי שלנו תלוי בזהות הנפגעים: האם העיר שנמחקה היא של מנצחים (הטובים) או מפסידים במלחמה (הרעים).
עולם	עולם (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) ליעל: "ההפצצה על דרזדן... משולה לבריון שלוקח צעצוע של ילד" הדימוי הזה מדמה את גרמניה הנאצית לילד שבריון לוקח ממנו צעצוע. אני לא חושב שלזה התכוונת. ברור שבמלחמה המקוללת ההיא נהרגו גם גרמנים רבים חפים מפשע ואינני מצוי מספיק בפרטים בשביל לקבוע אם עוצמת ההפצצות על דרזדן הייתה מוגזמת או לא. אבל הייתה זו מלחמה לחיים ולמוות מול המשטר הנפשע ביותר בהיסטוריה המודרנית (ואולי בתולדות האנושות כולה). לו הנאצים היו מנצחים חלילה קרוב לודאי שאיש מאיתנו לא היה בחיים בשביל לנהל את הדיון הזה. לא ברור לי לכן מה פשר הביטוי כי "ההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים" בהקשר של המלחמה בגרמניה הנאצית בכלל, וההפצצות על דרזדן בפרט.
אנקה	אנקה (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) לחמדת, הרשי לי להצדיע לך המפקדת על אומץ ליבך ועל הערותייך הנכונות והבונות:)
אנקה	אנקה (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) לבלו בלו, הערתי לא כוונה להיות דיפלומטית. במלחמה כמו במלחמה יש נפגעים מכל הצדדים. קשה לי להאמין באמת שאנשים כאן שהם צאצאים לניצולי שואה על כל מה שכרוך וקרה בה או מכירים היסטוריה ולמדו דבר או שניים על מלחמת העולם השניה ומצטערים בלב שלם על הפצצת דרזדן??? yaelhar לא ממש מתכוונת לדרזדן. אצלה דרזדן היא משל לעיר אויב המופצצת כפי שעזה והפצצתה לפני ארבע שנים היא הנמשל. אני לא מחפשת להיות דיפלומטית או להיבחר לתפקיד כזה או אחר בסימניה או בכנסת. וישנם דברים שאנשים אומרים שמקוממים אותי בגלל ההשלכות שלהם ומובנם. דרזדן מעניינת אותי כקליפת השום. המבנים שלה פחות חשובים מאותם מיליונים שנרצחו נשרפו עונו הורעבו בשרם היה לניסויים רפואיים, עברו עבודת פרך ו..להמשיך? כל אותן מדינות באירופה שהופצצו על ידי גרמנים ובעלות הברית לסירוגין ואנשים חפים מפשע סבלו זה לא נחשב. המבני םהיפים של העיר נחשבים? קצת פרופוציה לא תזיק לאף אחד.
עולם	עולם (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) ביקורת מעניינת. והערה בצידה. את כותבת כך: "...חברי דור תש"ח היו גם ברי מזל מאין כמוהם. כמעט היחידים בגילם בעולם שלא חוו את מלחמת העולם השנייה על בשרם הרך." "בשרם הרך" של חברי דור תש"ח הקיז דם רב במלחמה העצמאות שלנו, בה נהרגו כ6000 יהודים, כמעט אחוז מן האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל באותו זמן. ואגב, חלק מהם היו ניצולי שואה והיו גם כאלו שלחמו קודם לכן לצד הבריטים במלחמת העולם השנייה. אז... יש לתת להם את הכבוד שמגיע להם.
חמדת	חמדת (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) נתן האיכר -כמה הערות: - מרוב מרובה לא השגת כלום. אין ספק שיש לך את זה ,את הידע הנהדר והרחב ובמיוחד לאור גילך מגיע לך רק מחמאות .אבל,אבל ,לא חייבים להפגינו בכל מצב .אני הייתי ממליצה כשאת כותבת ביקורת -לא להתפזר על מקורות אחרים ,אפשר לתת דוגמא אחת או שתיים .כי מה שקורה הוא שהביקורת שלך ארוכה ,ארוכה מדי ,והיא מפספסת את מטרתה .קשה לקרוא או לעקוב אחרי אורך שכזה,ואז גם לא נהנים ממנה ולא מפיקים את מה שצריך להפיק מביקורת . - הערה שניה - איפה את קונה בדימונה ספר משומש או חדש בפחות מ-80 ש"ח ,אלא אם מדובר בב"ש במחלקת המציאות?! -איני יודעת אם את לומדת באונ' ,ואם כן דעי לך שעבודת סמינריונית לתואר ראשון לא תעלה על 45 עמוד.כך שתתרגלי כבר מעכשיו לתמצת ,,אנו פה באתר נהייה שפני הניסיון שלך . - ומחמאה-כל פעם מחדש אני מתפלאת מרובדי הידע והאינטליגנציה שלך .
online poet	online poet (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) ביקורת מעולה נתן, יש באמת שיפור ניכר מהקודם.. אהבתי שהתייחסת להערות מהביקורת הקודמת והארוכה שלך :) האורך הפעם לא הפריע, אני שמח שחלקת מחשבות אישיות וגם רפרנסים היסטוריים וספרותיים במקביל לתיאור עלילת הספר. בהחלט נשמע כמו ספר מעניין. אני יודע שהוא ברשימת הקריאה שלי אך טרם הגעתי אליו. אהבתי מאד גם בסוף את הוספת הקישורים לכל מיני יצירות שהן קרובות בתוכן וברעיונות העלילתיים שלהם לספרו של קורט, אם זה בהקשר של המצב האנושי על החולשות האנושיות, על נזקי המלחמה ועל המבט הציני והמפוכח שנולד מתוך הכאב של כל המלחמות האלה. נהנהתי לקרוא מאד את הביקורת וכמובן שהוספת הפרטים מסביב ליצירה וגם על הבאת תרגום היצירה בעיניי עורר עוד עניין בספר, מעבר לזה שלאורך השנים קיבלתי המון המלצות לספר הזה. נשמע שיש לך חיבור לכל מה שקשור בנושא מלחמות, פוליטיקה ובכלל זוועות האנושות והכי חשוב הלקחים שהפיקו מי שהיה חלק מזה, העדויות האלה הפקת התובנות והעברת מסרים לדורות הבאים. ממליץ לך מאד על קומדיה פוליטית הנקראת "מלחמתו של צ'ארלי ווילסון" סרט מעניין על צדדים אחרים במלחמות במדינות אחרות ואיך העולם הזה פועל מאחורי הקלעים של המציאות היום יומית שלנו. ואני מסכים לגמרי לגבי מונטי פייטון שבכלל מטרתם העיקרית בקומדיה הסאטירית שלהם זה לשחוט כל טאבו אפשרי בסרטים שלהם...:) גם במחיר שגובל בהומור שחור מופרע :)
בלו-בלו	בלו-בלו (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) אנקה, זו פעם ראשונה שיש לך הערה שאינה דפלומטית... אני לא שמאלנית (אסתכן בסקילה ואומר שדיעותי הפוליטיות קרובות לאלו של לביא...) ובכל זאת מסכימה עם יעל - דרזדן הייתה יפיפיה, ועצוב על ההרס שגרמה המלחמה, במיוחד על הרס לשם הרס והרג לשם הרג. אני לא בהכרח אומרת שזו היתה טעות להפציץ את דרזדן - לפעמים בריון צריך להראות שהוא בריון כדי להפחיד, ובכל זאת צר לי על הרע שמלחמות מביאות, ובמיוחד המלחמה ההיא.
yaelhar	yaelhar (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) מסתבר שהעיר דרזדן שוקמה ללא עזרתי... לא, אני לא מציעה עזרה בשיקום העיר. מצד שני הייתי רוצה להבדיל בין פעילות צבאית שאמורה להביא לתוצאה מקווה לבין פעילות צבאית שמטרתה הרס לשם הרס והרג חפים מפשע. וחפים מפשע יש לכל הצדדים - כמו שאשמים יש לכל הצדדים.
אנקה	אנקה (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) ל-yaelhar , אני מקווה שאת לא מציעה לתושבי דרזדן המסכנים לשקם להם את העיר היפה. תיכף אזיל דמעות תנין בפינה החשוכה ביותר של הבית. מי שיוצא למלחמה עקובה מדם ומעולל עלילות זוועה לעמים אחרים ורוצח בדם קר מיליונים כובש חצי עולם וידו נטויה שלא יבכה על הפצצה של עיר אחת בגרמניה. ולנו יש סיבות טובות לא להשתתף בחינגה של הצקצוק לשון ולנוד בראשנו כמשתתפים בצערם.
yaelhar	yaelhar (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) אהבתי את הביקורת. אגב, לא רק שמאלנים חושבים שההפצצה על דרזדן היתה הפגנת שרירים של בעלות הברית, ומשולה לבריון שלוקח צעצוע של ילד, כי הוא יכול. (סליחה על ההשוואה הבוטה, אני יודעת שההסטוריה נכתבת על ידי המנצחים...)