ביקורת ספרותית על כיכר היהלום מאת מרסה רודורדה
ספר מעולה

---

מקסים! נטליה, המכונה ע"י בעלה קולומטה - יונה, דווקא דומה בהתנהלות חייה לנוצה - פסיבית, עפה לאן שהרוח מעיפה אותה. את הרוח יוצר בעלה האגוצנטרי והמניפולטיבי ונטליה ללא יד מכוונת בעולם, מאז מות אימה, חיה את חייה על פי הגחמות של בעלה. למזלה (אם כי נראה בהתחלה שלרוע מזלה), נושבות עוד רוחות בעולם, חזקות יותר מהרוח שבעלה מייצר והרוחות האלו משנות לגמרי את מציאות חייה ואף מביאות לכך שנטליה מוצאת שוב את החיבור לעולם בעזרת יד מכוונת של איש אוהב, מה שהיה חסר לה מאז מות אימה. הסיום הוא סימבולי, המתאר שוב את ההתחברות לחבל הטבור (לא קיטש, כפי שזה עשוי להשמע...)

» ביקורות נוספות של שמרית
» ביקורות נוספות על כיכר היהלום