ביקורת ספרותית על סיפור פשוט בצירוף הערות מאת ש"י עגנון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 בפברואר, 2012
ע"י אספן ספרים


"סיפור פשוט? אתה קורא ש"י עגנון?" אמרה המוכרת בחנות
"כן. סיפור פשוט" עניתי לה
כנראה שהיא התפעלה מהבחירה הזאת, אחרת היא לא הייתה צועקת את זה.
"כן גם הבן שלי כזה!" מיהרה קונה אחרת להוסיף, שלא נחשוב חס וחלילה שהבן שלה לא.
אני לא מתיימר לדעת, אבל אני לא חושב שגם הבן שלה קרא את סיפור פשוט.
"אבל הוא קורא בעיקר מדע בדיוני.. זה הגיל לא?" הוסיפה לאחר רגע.
לא חשבתי אחרת.
***
זה היה הספר הראשון של ש"י עגנון שקראתי. לא, לא קראתי אותו לבגרות. לא, לא סבלתי ייסורי גיהינום בניסיון לשנן ולפענח אותו לקראת מבחן, ולא, אני לא חוזר אליו מחדש אחרי שנים, כי יש לי עוד זמן עד הבגרות (כן, אני יודע שהגיל שלי מראה אחרת, אבל אם תסתכלו בתגובות למטה תבינו).
תיכננתי לקרוא את עגנון לפני הבגרות במתכוון, רק כדי להיות בטוח שהחוויה המענגת שנקראת "בגרות בספרות" והקריאה הידידותית למשתמש בספרי הניתוחים האינסופיים לא ימאיסו עליי את עגנון עוד לפני שקראתי מילה פרי עטו.
איך שלא יהיה, נובל הוא נובל,הרתיעה הטבעית מלקרוא את גדול הסופרים שלנו יצרה אצלי פרנויות שאני לא קולט את כל הסיפור כולו ומפספס את העיקר. אבל במחשבה שנייה, אם דב סדן וגרשון שקד לא הבינו אותו על בוריו, למה לי לחשוש בכלל?

אני בטוח שיהיו כאלה שיצקצקו בלשונם וישלפו את הביטויים הידועים "זה לא מתאים לגיל שלך", "אתה לא תבין" "השפה קשה" "זה לא מעניין בכלל" וכן הלאה וכן הלאה.
אבל אם כל אחד מאיתנו היה עושה כל מה שאחרים אומרים לו, היינו:
א)סותרים את עצמנו
ב)לא מגיעים לשום מקום

אז בהליכה נועזת נגד הזרם, התחלתי לקרוא. ונדהמתי.
מבחינתי, הקריאה בספר נחלקת לשני סיפורים: העלילה עצמה, והלשון.
השפה הזאת, התנכי"ת/תלמודית/גרמנית/יידית פשוט מכשפת.
מהתיאורים הקטנים ביותר של שולחן האוכל, דרך העיירה וכלה בשמיים ובעולם כולו.
לדעתי, התיאור היפה ביותר (ואולי המפורסם ביותר) בספר, הוא גם אחד מהקטנים ביותר:
"יושבת לה בלומה בתוך כתלי ביתה והספר פותח לפניה פתחי עולם".
מי יכול לתאר את האמת הזו יפה יותר מעגנון? מי יכול להפוך קריאה פשוטה בספר לחוויה מסעירה ומרשימה כמו עגנון? מי יכול לדחוק כל כך הרבה יופי במשפט אחד? אומן לשון נכחד כבר אמרנו?

גילוי נאות, גם הקריאה בכל עמוד בספר התחלקה מבחינתי לשתיים:
א) העלילה עצמה
ב) הערות השוליים, שתופסות רבע מהעמוד במקרה הטוב וחצי מהעמוד במקרה הרע.
אבל גם כאן הסתכלתי רק על חצי הכוס המלאה:
אפשר להגיד שקראתי,ואם לדייק למדתי, על החברה היהודית בגולה יותר מאשר מה שכל שיעור היסטוריה יכול להעביר.
מהיום, בכל פעם שאני אשמע "סוחרים יהודים" אני אזכר בצירל וברוך-מאיר.
בכל פעם שאני אשמע "שידוך" הדבר הראשון שיעלה לי לראש זה יונה טויבר.
והכי חשוב, בכל פעם שאני אשמע את המילה "סעודה", מיד תקפוץ לי התמונה של שולחן ערוך ועמוס בכל טוב שניחוחות ממלאים אותו מכל עבר (למרות שהארוחה לא מייצגת דבר חיובי בסיפור).

בלי להגזים, זה אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, למרות שאני די בטוח שפספסתי חלקים גדולים מהמשמעות המורכבת של הסיפור, ואולי דווקא בגלל זה.
לכל תלמידי התיכון בעבר ובהווה, אני מבין את הקושי שבקריאה אבל ברצינות, נשגב מבינתי להבין מה כל כך נורא בספר הזה, ולמה הוא עד כדי כך טרחני ובלתי נסבל.

אלקים בשמים יודע שאין זה כך (:






32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סקארלט (לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
אני תלמידת תיכון ובדיוק גמרתי את הספר. בדיוק כמוך, לא קראתי אותו לבגרות, אלא מתוך רצון להכיר יצירות נוספות של עגנון מלבד המבחר המצומצם שלומדים במסגרת הכיתה. הסיבה שנכנסתי לכאן היא כדי לכתוב ביקורת זהה בדיוק לאחת שכתבת כאן. למרות שאני חייבת להודות שאני שמחה שכתבת אותה אתה, אני מאמינה שביקורת זו מעבירה הרבה יותר טוב את מה שהרגשתי כשקראתי את הספר מאשר כל ביקורת שאני הייתי כותבת..:)
מה שהדהים אותי במיוחד הוא ההבדל בין הקריאה של "סיפור פשוט" לבין הקריאה של "והיה העקוב למישור", למשל (שקראתי כי הייתי צריכה ללמוד אותו בכיתה). כשקראתי את סיפור פשוט להנאתי הרשיתי לעצמי לקרוא לאט יותר ובעיון רב יותר ונהניתי הרבה יותר מאשר קריאת "והיה העקוב למישור".
משמח אותי מאוד לראות שאני לא היחידה שהרגישה בצורה זו כשהיא קראה עגנון, ולא לצורך הבגרות (אלקים ישמור!)..
בכל מקרה, בהצלחה בהמשך!
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אני אשתדל אבל אני לא יכול להבטיח שום דבר (:
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לאספן-מה שיש לי בבית את הספר הזה http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=8091

ויש גם -http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=72900
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=6544

תהנה ותזהר לא להתמכר .
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
את צודקת ספרות זה באמת לא משהו מדויק, אבל לפעמים זה טוב שיהיה איזה פירוש זמין מאדם מנוסה שניתח את הספר.
ולמרות שאני לא אוהב ביוגרפיות, אני דווקא מעוניין לשמוע יותר על החיים של עגנון, אז גם את הביוגרפיה אני אחפש.
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לאספן - אז ככה ,בעיקרון כל ספר שאתה רוצה לקרוא כנס לויקיפדיה בשמו ,שם ישנם הפניות לספרים המפרשים ,אני בדר"כ מחפשת את אלו שהנם הכי עדכניים לפי תאריך ההוצאה בפרסומם כי אז הם מכנסים בספריהם את כל ההפניות של הפרסומים הקודמים ,כמובן שזה אינו מבטיח גילוי מאורות .אבל לגבי עגנון כן אני מצתרפת להמלצה על אריאל הירשפלד כי הוא כותב בחסד.
לגבי האחרים שמוזכרים הרי שקראתי/ דפדפתי בהתאם לסיפורים ומה שקורה שהאחד -עוז -מציג תמה מסוימת והשנייה -בן-דב -מציגה תמה הפוכה משלו ושוללת אותו .
כך שלפי דעתי כדאי וצריך לקרוא ספרים כגון אלו אבל לדעת שחווית הקריאה והפרשנות שלך טובים בדיוק כמו של המומחים .כי ככה זה בספרות:1+1 =3.
אני ממליצה לך לקרוא את הביוגרפיה על עגנון של דן לאור ,שם תמצא פרשנויות מפי הגבורה עצמה -עגנון ,מעבר לכך שהספר מרתק ומגלה צדדים אפלים ולא מחמיאים לגאון הזה שנקרא -עגנון .
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה נטעלי אני אחפש את הספר הזה. לפני זמן מה שמעתי על מאמר מפורסם מאת גרשון שקד שנכתב על "סיפור פשוט" שנקרא "בת המלך וסעודת האם", וגם אותו אני מנסה לאתר.
נטעלי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
גם אני חובבת עגנון מושבעת ויש המון ספרים בעברית עליו ועל יצירותיו הוא ככל הנראה הסופר העברי הכי נחקר בספרות.
לי יש כמה ספרים מצויינים "אהבות לא מאושרות"/ ניצה בן דב, "שתיקת השמים - עמוס עוז קורא עגנון"/ עמוס עוז ועוד.
אבל אני חושבת שבתור התחלה יהיה לך מעניין לקרוא את הספר של אריאל הירשפלד שיצא בהוצאת "אחוזת בית" במסגרת סדרה חדשה של ספרים מבארים (עוד בסדרה - אורלי קסטל בלום ודן צלקה). הספר משום מה לא מופיע ב"סימניה", אז חפש אותו ב"גוגל" - "לקרוא את ש"י עגנון"/ אריאל הירשפלד, בהוצאת "אחוזת בית", כאמור. יופי של ספר.
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
חמדת וomriqo יש ספרים מסוימים שמבארים את כתבי עגנון? אולי את יודעת אם יש ספר שמבאר את תמול שלשום ואת שירה? כי הייתי רוצה מאוד לקרוא אותם אבל אני חושש מחוסר הבנה מוחלטת ללא פירושים.
omriqo קראתי את מה שכתבת והזדהתי מאוד. הרגשתו שואך גוך מבטא בציורים שלו כל כך מגוונים ושונים, הוא באמת היה גאון. אני אוהב במיוחד את ציורי הנוף שלט יותר מאשר דיוקנאות או את החמניות למשל, יש משהו בצורה שהוא מצייר את הנוף שיוצרת בי איזושהי הרגשת הרמוניה ושלווה.
omriqo (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אני אוהב את הנופים שלו לא יכול להתקל בברוש מתנדנד ברוח מבלי לחשוב אליו.
starry night מקסים ולאחרונה אני גם אוהב את "שדות חיטה ירוקים עם ברוש" שהוא מבחינתי הפן החיובי של אותו המקום והאדם. כתבתי על כך כאן:
http://simania.co.il/forum.php?showNoteId=151036#noteId_151036

ממליץ גם לקרוא את "מכתבים לתיאו" אם טרם יצא לך.
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לאספן -נו יום אחד אני לא באתר ואני מפספסת כל -כך....בכל אופן כוונותיי היו טובות . באשר לשם -אכן זה נלקח מעגנון.חמדת -ימים . וכן אני יודעת על האזכורים האחרים אצל עגנון.
באשר לשאלתך,האמת שדי התלבטתי ,אם הייתי מוצאת את הספר הזה עם הביאורים הייתי מעדיפה לקרוא כך ,אבל לקחתי ספרים אחרים שמבארים את עגנון גם ביחס לסיפור הזה ,והגעתי למסקנה שהביאורים שלהם טובים כמו חווית הקריאה שלי בלעדיהם.אם כי אני יודעת ומודעת שלכתיבת עגנון וקריאתם זה כמו להיות ארכאולוג ספרותי ,ישנן שכבות אין ספור לדעת וליהנות בכתיבתו .
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לא ידעתי אבל אם אני לא טועה יש סיפור של עגנון שנקרא "אצל חמדת" ועוד סיפור שנקרא "גבעות החול" שגם בו שם הגיבור הוא חמדת
טופי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אספן האם ידעת? יש ספר בשם "חמדת" של טוני מוריסון!
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה חמדת הביקורת שלי כבר הייתה אתמול בחלק של "הביקורת הנבחרת", לידיעתך. מדהים אותי איך את מצליחה לקרוא את הספר בלי הפירושים, הבנת את כל הניואנסים הקטנים והאיזכורים למקרא והביטויים ביידיש? אהה, ודרך אגב, השם שלך גם מופיע באחד מספרי עגנון אם אני לא טועה (:
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
למי שאחראי פה באתר הסימניה על העלאת "הביקורת הנבחרת " -ממליצה להעלות את הביקורת הזאת בדף המיועד כדי שייחשף לעוד קוראים .
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מירה -היום אנשים ובכללם נוער-לא יכולים לקרוא קטע מעל חמש שורות ברצף. זה מעצבן אותם. הכל אינסטנט,שטחי ומהיר .העיקר שלא להתעמק ולהפעיל את החלק האפור במוח .
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אספן ספרים- איזה יופי ,בדיוק סיימתי לקרוא אתמול את הסיפור או הרומן הזה ,אלא שאצלי הוא בתוך קובץ של סיפורי עגנון שנקרא "על כפות המנעול".כל החוויה הנהדרת והתובנות שאתה מדגיש אותם בכתיבת עגנון נכונות ,השפה עושרה ועומקה , ציור מעמדות החברה היהודית והתנהלותה. קראתי בספר אחר שעגנון אמר שאם הוא לא היה מתאר את מעמד הסוחרים היהודים כפי שאכן מתוארים בספריו-האמת ההיסטורית הייתה הולכת לאיבוד .והוא צדק . לקרוא את עגנון זה גם לקרוא היסטוריה , מנהגים , חכמת וניבי יהדות, פסיכולוגיית - אנשים שלא לדבר על השפה הייחודית שלו. ולא זה לא קשה לקרוא את ספריו ,צריך רק לבוא עם ראש פתוח שזה לא רומן רומנטי.
הביקורת שלך חכמה ,נבונה,ועמדה על העיקר .קבל שאפו .
ממליצה לקרוא את "אתמול שלשום " .
Mira (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
הי,
הבן שלי היה חייב לקרוא וללמוד את הספא לבגרות אז אני מבינה מאיפה הקושי, היום רוב הנוער וצריך להיות אובייקטיביים, לא קורא כמו פעם כיוון שהיום יש המון פעילויות אחרות וגירויים שלא היו פעם.
דבר נוסף העברית היום פחות גבוהה כמו מלפני 20-30 שנים על כן קשה יותר לצעירים לקרוא את עגנון ולהבין את העברית.
אני אנסה בעתיד לקרוא גם את הספר ואני חושבת שכל הכבוד שניסית לעסות משהו כמו לקרוא את הספר לפני שיהיה לך דעות קדומות עליו ועל הסופר. על תשמע ללחצים תהנה ממה שאתה. מירה
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
באמת כדאי לך לקרוא אני מציע לך את סיפור פשוט כמובן, אבל לאחרונה כמה סיפורים קצרים שלו שהיו נהדרים. אחד מהם היה הרופא וגרושתו (:
נתי ק. (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
המלצה מקסימה! לצערי, לי דווקא כן יש טראומת עגנון מהתיכון. למשמע השם "תהילה" "והיה העקוב למישור" ו"רופא וגרושתו" סומרות לי השערות. אני בהחלט מתכוונת לקרוא את הספרים הללו שוב ולראות האם השד היה כל כך נורא או רק המורה נילי:-)
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אילו ספרים שלו קראת?
נעמה 38 (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לאהוב ספרים ולא לקרוא את עגנון זה כמו לאהוב לטייל , ואז לבחור לטייל רק במרכזי קניות ..
טוב אני אפשט להעדיף את קניון שבעת הכוכבים על פני הכינרת או רמת הגולן.
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
גם אתה אוהב את הציורים של ואן גוך? הם מדהימים (: את ליל כוכבים אהבתי במיוחד, ואחריו את ליל כוכבים מעל הרון. אני באמת מציע לך לקרוא את סיפור פשוט (עם הערות), אתה תגלה עולם חדש לגמרי של עגנון. אולי שירה זה לא המקום להתחיל, בכל זאת, 500 עמודים..
omriqo (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מעניין אין לי טראומת עגנון (נדמה לי שלדמתי את תהילה פעם). בשנה שעברה במסגרת סדרת הניסיונות ניסיתי את "שירה" שלו ומצאתי אותו משעמם (+טיכו). כנראה שכדאי לתת לו עוד צאנס אבל לא בטוח שזה יקרה בקרוב.
כל ברוש של וינסנט - בובה. לא יכול להישאר אדיש.
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
ותודה אפרתי (:
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
עוד משהו ששכחתי להזכיר זה הבעיה עם השפה. חבל שאין יותר מהדורות עם פירושים של הרומנים שלו (הסיפורים הקצרים שלומדים בבי"ס לא נחשבים) ושל שאר הספרים שלו, זה מרחיק גם את מי שרוצה לקרוא ש"י עגנון.
אפרתי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אני מקווה שעגנון קורא את זה...
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אני לא ממש מבין למה זה לא "יכול" או "לא יכול", זה כל ההילה הזאת של הנובל בשילוב עם השפה (שהיא מצד אחד יפה מאוד, ומצד שני קריאה במהדורה בלי פירושים היא קריאה בלתי אפשרית) ובתוספות טון של סיכומים וחפירות שנותנים בבי"ס.
כל הגורמים האלה יצרו מצב שבו יש דור שלם של נערים ומבוגרים שמתעבים את עגנון, וזה חבל.
טופי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לא כולם יכולים לקרא עגנון אני למדתי בתיכון את "והיה העקוב למישור" ואת "תהילה".. ואני זוכרת אותם לטובה עד היום!
ג'ורג' (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מהמם אין כמו ש"י עגנון ומי שמסוגל שיקרא ויהנה. זו היא הספרות במיטבה.
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
הגיל זה סתם בשביל היופי (: שיניתי אותו יום אחד ל-100, וזה פשוט נשאר ככה.
במציאות אני 100 פחות 85.

ולא התכוונתי להעליב אף חובב מד"ב, זה היה (כמו שטופי אמרה) מכוון לנוער, שלא קורא ש"י עגנון. לצערי.
אנקה (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תיקון: בחור חכם.
אנקה (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אספן ספרים יקר, איך יכול להיות שאתה בן 102 ועדיין לא נבחנת לבגרות ??? אבל אתה בחרו חכם בלי ספק. תודה על הביקורת הנהדרת. צודק בכל מילה.
בלו-בלו (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
קראתי את סיפור פשוט בתיכון והוא השפיע עלי עמוקות. (אפילו הפכתי לצמחונית לכמה שנים אחרי התיאור של הרשל מול סעודת השבת).
זה ספר מופלא, אחד הטובים שקראתי אי פעם.
טופי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
הרמיזה כוונה לנוער, לא לחובבי מד'ב :) מניסיוני חובבי מד'ב הם האנשים המעניינים ביותר ביקום D:
נוריקוסאן (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
הביקורת מעניינת, אבל אני מוחה בשם חובבי המד"ב על הרמיזה המזלזלת...
יותם (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לפעמים מרוב אהבת הקריאה והספרות אנחנו שוכחים להנות ממנה...





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ