ביקורת ספרותית על תבונה ורגישות (1986) מאת ג'יין אוסטן
ספר מעולה

---

יצירה אלמותית על הדרך שבה נכון לנהוג בחברה והדרך שבה יש לחיות את החיים כדי להגיע לאושר.
במרכז העלילה עומדות שתי אחיות, אלינור הקרה,המחושבת והזהירה שלא נוטה להביע רגשות ומריאן הרגשנית, מלאת להט וחסרת זהירות.
ג'יין אוסטן מזכירה כבר בפרק הראשון כי שתי האחיות חכמות ורגישות במידה שווה אבל כל אחת מביעה את זה בדרך אחרת.
הרבה אנשים חושבים שאלינור היא דוגמה ומופת להתנהגות נכונה ומריאן טועה בכל מה שהיא עושה אבל ג'יין אוסטן מראה דבר אחר בכלל, היא לא משבחת את אף אחת מהאחיות ומראה גם את היתרונות וגם את החסרונות שבתבונה ורגישות:
מריאן הרגישה מתאהבת יותר מדי בגבר ונוהגת בחוסר זהירות ביחסים ביניהם.
אלינור לעומת זאת, זהירה מאוד במעשיה אבל בכך היא מחמיצה את ההזדמנות שלה לחיות עם מי שהיא אוהבת.
מלבד אלה, ג'יין אוסטן מתעסקת בנושאים שמופיעים ברוב ספריה, כסף ומעמד חברתי, נושאים שעושים את הספרים שלה לרלוונטים מאוד גם כיום.
מעל לכל, זהו סיפור על שתי אהבות, שונות לחלוטין, שהצליחו לגבור על אלפי המכשולים שנערמו בדרכם בדרך לאושר.
הספר הזה מראה גם כמה חשוב לאזן בחיים בין תבונה ורגישות, וכנראה השפיעה על הרבה קוראים בעזרת יכולתה המדהימה של ג'יין אוסטן לכתוב,להרגיש ולהעביר את הרגש אל הקורא, גם אחרי 200 שנה.

» ביקורות נוספות של אספן ספרים
» ביקורות נוספות על תבונה ורגישות (1986)