הסיפור סוחף לכוחות הנפשיים,והרגשות הפנמיים של האדם, במצבים הקשים ובמציאות הקיימת בפני האדם.
בלומה היא דמות מאוד חזקה, וכל מה שהיא עושה בסיפור היא עושה במחשבה טובה. היא יודעת לקרוא, ואת עבודת הבית עושה בשלמות. היא לא מרבה לדבר, לא מתלוננת על גורלה המר ולא שואלת שאלות.
עצם זה שהיא דוחה את מחזריה הופך אותה לדמות חזקה, שכן היא איננה זקוקה לאיש, כאילו אין אכפת לה מהבריות ממה שחושבים עליה היא ממשיכה בחייה בלי הרבה הרהורים.
היא לא מביעה את רגשותיה בגלוי, היא מרבה לשמור את רגשותיה לעצמה. לדעתי יש בה מין קסם.
כלפי חוץ היא מתנהגת בקשיחות אבל בפנים אין היא כזו.
אומנם היא קשוחה כלפי חוץ אבל ליבה רך כחמאה.
היא דמות יפה: עיניה כחולות, היא זריזה וקלילה בעבודתה, היא דמות טובה, דמות חזקה, דמות שלא יושבת ובוכה על חייה. אלה ממשיכה ומשלימה איתם.
היא דמות ריאלית שיודעת שהעולם מחולק לעשירים ולעניים ומי שעני לא נתמזל מזלו, ישאר עני עד מותו.
למרות שלעיתים דמותה מעלה כעס והיות כמו: מדוע אין היא נישאת לאיש בסוף שהיא רוצה? מדוע אין נאבקת על מקומה? מדוע היא עושה דברים מבל שהתבקשה לעשותם?
אבל אם כל זאת בלומה משרה מין קסם כזה, ועצם השקט שלה, המעלות הרבות שיש באישה שטמונים בה (יכולת לבשל נהדר, ולנקות) סוחפים אחריה מחזרים רבים והיא באופייה מסקרנת אותם. לא היה איש שלא חיבב את בלומה.
היא דמות טובה היא לא בוכה ולא מקטרת על החיים כי הרי זה בזבוז זמן ולא יצא מכך דבר. היא משלימה עם חייה וחייה אותם כפי שהם.
גלית נברו
סיפור שניתן ללמוד בו על עומק ההתמודדיות שבחיים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
