ביקורת ספרותית על זהירות, שביר מאת ג'ודי פיקו
ספר טוב

---

ג'ודי פיקו מצאה את הנישה שלה ומתמקצעת בה. היא מאתרת פצע כלשהו, מחטטת בו עד לעומק הרב ביותר האפשרי, ולפעמים מוצאת אפילו נחמה. אפשר לאהוב את זה ואפשר לשנוא את זה, אבל קשה להישאר אדישים.
בספר זה פיקו מתארת ילדה, וילואו, שנולדה סובלת ממחלה שפוגמת בעצמותיה. כבר ברחם סבלה וילואו מעשרות שברים. אפילו חיבוק עלול לגרום לשברים נוספים. מטלות הטיפול בוילואו משפיעות על המשפחה כולה ומטילות מעמסה כלכלית בלתי אפשרית על ההורים, עד שמתגלה אפשרות "קסם" כיאות לארה"ב - תביעה משפטית על "הולדה בעוולה" שבצדה קבלת כסף רב כפיצוי, כסף שאמור לפתור את כל הבעיות הכלכליות.
לכאורה, פשוט, אבל מהלך זה קורע את המשפחה ואת המעגל הקרוב לה. מה משמעות הטענה של "הולדה בעוולה"? האם הכוונה לכך שבאמת אילו הייתה אפשרות היו ההורים מתפטרים מן התינוקת בעודה ברחם?
בנוסף לשאלות אלה מצליחה פיקו להעלות גם ענייני זוגיות וחברות, בעיות זהות של ילדים מאומצים ובעיות אכילה.

ואזהרה לסיום - לא לנשים הרות. די לנו בפחדים הרגילים...

» ביקורות נוספות של נוריקוסאן
» ביקורות נוספות על זהירות, שביר