ביקורת ספרותית על זהירות, שביר מאת ג'ודי פיקו
ספר מעולה

---

אני עדיין לא אמא, אולי אהיה ואולי לא...אבל גם מבלי לחוות הריון ולידה אי אפשר שלא לקרוא בכאב ולחוש הזדהות במה שעבר על שרלוט על וילואו.
הרצון והכמיהה לילד/ה גוברים על הידיעה או אי הידיעה ועל קבלת החלטות בזמן ההריון.
גילוי מוקדם של מום יכול להיות גורם משפיע על הפסקת הריון אם ידועות מקצת ההשלכות וגם זה לא תמיד.
כל הורה רוצה ילד בריא, כל הורה רוצה לדעת שהילד שלו יוכל לטפל בו בבוא הזמן כי זה דרך העולם.
כל הורה מרגיש כאב לנוכח הכאב שילדו מרגיש גם אם זה מכה קטנה בברך מנפילה הכי פשוטה.
וכאן לא מדובר בנפילה קטנה...וילאו התפתחה ונולדה עם שברים שאיתם היא צריכה לחיות בסבל ויסורים עד סוף חייה.
כאב וסבל שמשפיעים על כל הסביבה, על חיי הנישואים, על ההורים, על האחות הגדולה שמרגישה נטושה בצד, על החברה הטובה שלא גילתה בזמן.
על התחושה של וילאו שאולי הוריה לא רצו אותה והיו מעדיפים תינוקת בריאה, מושלמת...
כל שבר שלה שובר את הוריה ואת המשפחה.
היבט נוסף שמתואר הוא המשפט, טובת הילדה בעתיד הרחוק או בצע כסף?
החלטה לא פשוטה להתמודד לבד ולחשוף את חייך הפרטיים מול כל האומה,להתמודד מול בנותייך, מול בעלך, מול חברתך.
תחושת אשמה שבתך שלך צריכה לשמוע שיכול להיות שהיית מוותרת עליה, שהיא מהווה נטל עלייך.
אבל אמא זו אמא...תילחם בשבילך עד הסוף שלה או שלך...וגם אם לא תמיד תנצח, היא תמיד תהיה שם בשבילך.

» ביקורות נוספות של יפעתי
» ביקורות נוספות על זהירות, שביר