ביקורת ספרותית על בית מאת מרילין רובינסון
ספר מעולה

---

זה עתה סיימתי לקרא את הספר "בית" ולקחתי שוב, לקריאה חוזרת את הספר "גלעד" כי לא זכרתי הרבה ממנו ועכשיו אני רוצה להרחיב את התמונה.
דמותו העצובה של ג'ק פגעה אצלי בבטן רכה. לא, אין לי סיפור דומה, אבל הרגשתי שאני יודעת בדיוק מה עובר עליו.
הוא נולד בבית דתי מאד, בעיירה דתייה מאד, ולא הסתדר עם
הסתירות העמוקות בין המוסר בכתובים לבין המציאות החברתית
בארצות הברית אם בענין השחורים ואם בנושא מעמד הפועלים.
עוד לפני שנחשף למציאות מחוץ ל"גלעד", בילדותו, חש אי נוחות וחוסר יכולת להתחבר בכל מאודו לאמונת משפחתו וסביבתו, במיוחד נוכח תירוציו המוסריים של אביו ששימש כרועה הקהילה. ג'ק האשים את עצמו בשונות של תפישותיו ובאי היכולת שלו להתפשר וכך יצא שתפש עצמו בלתי ראוי ואכזבה למשפחתו הצדיקה. הוא לא יכול היה לספוג את אהבת משפחתו אליו, כי ידע שבעצם אף אחד מהם לא מבין אותו או אפילו מנסה להבין. גם אני תהיתי לפעמים אם אהבת האב הגדולה לג'ק אינה נובעת מהרצון העז לשנות אותו כמו מתוך איזו מצווה דתית. אין פלא שג'ק לא נתן הרבה אמון באהבת משפחתו ואת תחושות הבדידות והתסכול שלו ניסה להטביע באלכוהול ובמעשים השנויים במחלוקת שסיבתם לא ממש ברורה
בהם ניסה אולי באופן ילדותי קצת לבחון את גבולות סובלנותם. ג'ק התהלך כאילו אין עור שמגן על גופו הוא היה חשוף ופגיע באופן שלא איפשר לו להגן על עצמו. היחידה שהבינה לליבו היתה אחותו הצעירה ממנו ,גלורי,וזאת אולי בגלל שבעצמה הייתה אכזבה למשפחתה המוצלחת, לא נישאה, "חיה בחטא" ולא מימשה את הציפיות מיכולותיה. היא לא העזה מעולם לשתף את משפחתה באמת של חייה, ג'ק היה היחידי שבפניו התודתה.
הספר "בית" כתוב על סביבה דתית אך העינינים שהוא דן בהם ,אוניברסליים. בית הוא מקום שנמצא בלב, בכמיהות, במציאות חפציו ודייריו בעבר ובהוה עשויים להציף ולחדד כאבי גדילה ולהחזיר את המתגעגע לאותם קורים דביקים שאולי איך שהו הצליח לחמוק מהם. אין כמו מרילין רובינסון באבחנות דקות, בעדינות ובחמלה כתיבתה מדויקת עד כאב. נא לקרא את הספר רק עם נכונות להתמודד.

» ביקורות נוספות של pen
» ביקורות נוספות על בית