ביקורת ספרותית על נהר של שלווה מאת ליף אנגר
בזבוז של זמן

---

"נהר של שלווה", מה ניסת לספר לי? איפה הייתה עלילתך, איפה היו הדמויות המרשימות, איפה היה התוכן? פשוט... איפה היה ספר טוב?

נשבח דבר ראשון - ליף אנגר הוא אחד הסופרים האלה שכותב יפהפה, אבל בלי תוכן. יש דפים על גבי דפים של תיאורי טבע יפים, פרקים נוספים על נהיגה, ועוד קצת דיאלוג שטוח ובלתי אמין.

הבעיה העיקרית ב-"נהר של שלווה" נמצאת בפיתוח הדמויות וכתיבתם. אנגר כותב בשם ילד צעיר, אך נופל מיד בפח - רובן דמות שטחית וריקה לחלוטין. אין לו אישיות ואפילו יותר גרוע, אין לו השקפת עולם חדה במיוחד - שני פחים. ואז יש את סוויד, אחותו הקטנה של רובן, אחת הדמויות הכי בלתי-נסבלות בספרות שאי פעם נתקלתי בה. סוויד אמורה להיות בת תשע, אבל מדברת, מתנהגת, וכותבת כמישהי בת תשע-עשרה, אפילו במישור זה בצורה לא אמינה בכלל. דמותה צרמה לי מהרגע הראשון שנכנסה לסיפור ולא הרפתה עד סופו.

אנגר ניסה לעשות הרבה עם הספר הזה. יש הרהורים רבים על הדת הנוצרית שלפעמים קצת חונקים את הסיפור, וניסיון לתרגם כתיבה יפה לסוג של ספר מוצק. אנגר נכשל בניסיונות אלו, ובסופו של דבר "נהר של שלווה" הוא ספר ריק ודי משעמם, מלא בדמויות בלתי-אמינות-בעליל.

לא מומלץ.

» ביקורות נוספות של ביבליו
» ביקורות נוספות על נהר של שלווה