הביקורת נכתבה ביום חמישי, 24 בנובמבר, 2011
ע"י נוריקוסאן
ע"י נוריקוסאן
לדירת סטודנטים בפאריס מצטרפים שני אחים: קלבר בן ה17 ואחיו הגדול, בן ה22, המכונה "פשוט". קלבר מטפל במסירות באחיו המוגבל שכלית שרמתו היא כשל ילד בן שלוש (או כפי שפשוט מכנה את עצמו: מ-פ-ג-ר). הם התייתמו מאמם, אביהם נישא מחדש ובקשר שנוצר לא נותרו מקום או סובלנות לבן המוגבל. הוא נשלח למוסד סגור. האח הצעיר אינו יכול לשאת בכך ומבטיח לאביו לטפל היטב באחיו. הם עוברים לעיר הגדולה ומשתמשים למחייתם בכספי ירושה של אמם.
האח הצעיר מנסה לנווט בין לימודים בשמינית, חיי חברה והצורך לשמור על אחיו ולטפל בו.
הספר לעתים נוגע ללב, לעתים משעשע, ומעל לכול - צרפתי מאוד. רוב גיבורי הספר עסוקים בחיפוש קדחתני אחרי אהבה, אפילו בובת השפן של פשוט מחפשת גברת שפן. במהלך הספר רואים את הקשר המתהווה בין הסטודנטים האדישים לכאורה ובין פשוט. למרות המבוכה הרבה והנזקים שהוא גורם להם מפעם לפעם, הם דואגים לו ואוהבים אותו.
הספר מיועד לבני נוער, אבל אני לא בטוחה שכל בני הנוער (או הוריהם) רוצים לקרוא על מצוקתו של אחד מדיירי הבית לשמע קולות אהבתם של שניים מן הדיירים שבחדר האחר, על העצות שהוא מקבל מדייר קשיש בבניין המשוכנע שמתקיימות אורגיות בדירת הסטודנטים או על הזונות טובות הלב המשיבות את פשוט לביתו לאחר שהלך לאיבוד.
ספר חביב על נושא חשוב - קבלת השונה והאחר (יש בספר "אחר" בכמה מובנים). חביב ולא יותר, אפשר היה לעשות את זה טוב יותר.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת