ביקורת ספרותית על פרחים הצמיחו קוצים - דולנגיינג'ר #3 מאת וי.ס. אנדרוס
ספר בסדר

---

מהותו של הספר הוא לעורר קונפליקט פנימי אינסופי עם הדמויות החדשות המנווטות את הסיפור. המספרת אליה הורגלתי, קאתי היקרה, הופכת מדמות פסיבית, בפעם הראשונה, למרות היותה המספרת, לדמות אקטיבית משהייתה אי פעם. הסיפור מסופר מפי שני בניה משני בעליה הקודמים, ג'ורי ובארת. את האחד תלמדו לחבב ואת השני לשנוא למדי, האחד יהיה עדין נפש ושקול והשני יהיה עלוקה בלתי נסבלת, הפכים גמורים – עד ששם אחד שמושחל לחוט העלילה כאילו בטעות, כאילו בפקעת שכבר נגמרה לפני שנים, ושבה, צפה אל מתחת לפני השטח ומחכה להתגלות במטרה ארורה לערער את חיי משפחה אחת שדם אחד זורם בעורקיה אך הוליד אנשים כה שונים.
"אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה" הספר איננו בהכרח המשך ישיר של העלילה המהירה מהספרים הקודמים, מפני שהוא כולל בתוכו – למעשה, קרוב למחצית ממנו – עוסק בענייניו של הדור הקודם, ולא זה של ההורים, אלא דורם של הסבים והסבים-הגדולים של בית פוקסוורת. ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ולא ייאמן עד כמה זה נכון ומוחשי, ומדויק- אלא בצורות אחרות. חטאי הדורות ההם שבים ועולים ומעצבים את דמותו של דור הילדים החדש שקם ומנווט את הסיפור לפי נקודת מבטו. התוצאה המצופה היא, כמובן, שהסיפור יחזור על עצמו והשעמום יתחיל לגבור – אך מה לא עושים בבית פוקסוורת, אל הבלתי- אפשרי יחתרו אם זה בשביל להשיג נקמה. מילת המפתח בספר זה והספר הקודם. נקמה. פשוטה, אך אכזרית. מהירה, אך מתוכננת שנים מראש. מפורסמת ברבים אך מקומה בתוך המעגל המשפחתי. נקמה טהורה.
עלילת הספר הזה היא מעין אתנחתא בין שני ספרים מהירים במיוחד לבין ספר הסיום המצופה ומסתמן שמטרתו העיקרית היא להבהיר את ההיסטוריה המשפחתית – משני דורות שונים, כאמור – שהוזכרה בעבר במקומות שונים בסיפור (ובעיקר ב"פרחים בעליית הגג", אי אילו תזכורות ורמזים לעבר משפחתי מפואר שנס ליחו) אך מעולם לא פורט. הייתי אומרת לכל חובבי הסדרה שנהנו מהספרים הקודמים לזרום גם עם הספר הזה, אף על פי כן שהוא שונה בתכלית מן הספרים הקודמים. עוד אינני יודעת כיצד ייראה הסוף ועד כמה ישביע את רצוני אך נכון לעכשיו הגיוני ואף מצופה שאת הספר הבא אקח לידיי בהקדם האפשרי.
אפשר והבינותם מדבריי שהספר מאד מאכזב, וראוי לביקורת שלילית, אך מקוותני שהרוח בה חוות דעתי נאמרת איננה כה בלתי חיובית, שכן על כל פנים הספר בהחלט חביב, אם כי הוא נופל בחלקו על השניים הראשונים (וכמובן, שהכול נובע מידי השוואה לשאר הסדרה, על כן אני סומכת עליכם שתבינו כי מדובר בספר טוב למדי בפני עצמו, ומדשדש מעט בפני האחרים).

» ביקורות נוספות של נערה עם קעקוע דרקון
» ביקורות נוספות על פרחים הצמיחו קוצים - דולנגיינג'ר #3