בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שבת, 8 באוקטובר, 2011
ע"י אבא של נועה
ע"י אבא של נועה
הפעם האחרונה שקראתי את רם אורן היתה לפני כ-20 שנה, כשאמי היקרה רכשה את "פיתוי". לא ממש התרשמתי, ומאז ועד היום רם אורן היה משול בעיני לחצי האי ערב - אני יודע שהוא שם אבל ממש לא בוער לי לבקר שם.
ואז הגיעה סילביה, עם סיפור חיים שבוודאי היה מרתק, וביחד עם המלצה בוערת מדודתי שתחיה, החלטתי לתת צ'אנס נוסף למר אורן.
וחבל שכך.
כמו העקרב שתמיד נשאר עקרב, רם אורן תמיד נשאר מספר רומן רומנטי. סיפורה של סילביה מוצג לטעמי בשטחיות ובחוסר רצינות, קלישאתי ובנאלי. נדמה לי שסופר אחר היה מעביר את הסיפור באופן מלא ומעניין יותר.
שני דברים מציקים במיוחד כשאתה קורא את הספר:
האחד, ולא בטוח שזו אשמתו של אורן מכיוון שלא ידוע לי לאיזה חומרים הוא נחשף, אבל נראה לי שסוכנת מוסד שנחשבה לאחת המקצועניות ביחידה המבצעית עשתה קצת יותר מלסנוור איזה סוכן אחר באיזו פעולה. אבל שוב - יכול להיות שהחומרים העסיסיים לא פורסמו.
הדבר השני, וזו כבר בעיה של הסופר/עורך/הוצאה: בדיוק באמצע הספר יש קובץ תמונות של סילביה ותחנות חשובות בחייה. כמה חבל שרבות מהתחנות האלה נחשפות לקורא רק בהמשך הספר, כך שבאמצע הספר יש יופי של ספויילר. וזו כבר טיפשות לשמה.
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
לא כאן
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מחכה לי על המדף, עכשיו מתלבטת אם לקרוא...
מאוד לא אוהבת את רם אורן. קראתי שניים (נדמה לי שפיתוי היה הראשון). גרין קארד היה ממש נורא. כתוב כחומר תעמולה של כת מחזירים בתשובה ומאוד צרם לי לחשוב על הציונות כעל כת.
את סילביה קיבלתי והסיפור נשמע לי מעניין, כך שחשבתי שאולי שווה לתת הזדמנות נוספת לרם אורן. בעקבות הביקורת, לא בטוחה. |
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
