“שיקוף עדין ואוורירי, אבל לא קלישאי , של מציאות מוכרת-לא מוכרת, מציאות ישראלית-תל אביבית:פסנתרן צעיר שנאבק שחייו לא יהיו להחמצה, ובדרך הוא מגלה את הרדידות התרבותית, את תריאטלון ההגשמה העצמית חסרת החמלה, את נחת זרועם של עושקי הדירות , את מגפת המירוץ לכסף ותהילה רקובה.”
